26/12/2003 08:31
|
נני
|
מאת:
|
איבי ובמבי יקרות,
|
כותרת:
|
כן, אני עדיין עם הסיפור שלך בראש, איבי. אני קוראת את כל סיפורי הלידה פה, אבל ישנם כאלה שמשאירים עלי חותמם באופן אחר. כתבת נפלא, והיה לי מאוד קל להתחבר אליך. אין ספק, שאפשר תמיד לעסוק בשאלות: ומה אם היה כך או אחרת... אבל אפשר גם פשוט לראות את הצד המוצלח והיפה שבעניין (זו הארה כמובן לגביי).
כל הבנות שהגיבו ללידתך, התפעלו, ובצדק. יכול להיות שאני קצת יותר ביקורתית, לגבי עצמי בטוח, והיה לי קשה להתעלם מה"סיכונים" הנלווים ללידת בית שכזו. אני יודעת, שאני לא הייתי מסוגלת לקחת על עצמי כזו אחריות. נסיבות התהליך והמהירות בה דברים קרו אצלכם, אכן "הותירו" אתכם ללדת בבית. אני רק רוצה להידבק ולוּ במקצת בחיידק הביטחון שיהיה בסדר, לסמוך על עצמי יותר, לא להיכנס להיסטריה ולאבד עשתונות כשדברים יוצאים אצלי מכלל שליטה וסוטים מהתכנון המקורי. אבל אני עובדת על זה, ומנסה לעזור לעצמי - יכול להיות שזה גם מה שגרם לי לקחת מהלידה חלקים מסויימים ולא אחרים, כדברי ד"ר הררי היקרה.
שמחה שהגבתן אלי חזרה. גרמתן לי שוב לעבד את הדברים, ואני עדיין עושה זאת. תהני מהלל, איבי, ותמשיכי להעצים אותנו פה (אותי בטוח...).
שבת שלום,
שלכן,
נני
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|