28/9/2001 20:57
|
עדה
|
מאת:
|
תשובה לתיתי (קשה להיות אמא...)
|
כותרת:
|
הי! האמת היא שעדיין לא חזרתי אני אמורה להתחיל לימודי תואר 2 במסגרת הצבא, והתלבטתי ארוכות מה לעשות עם נעמי. כבר מצאתי מטפלת והכנתי מערכת שעות שבועית מסודרת, מ 7 בבוקר עד 9 בערב כל יום, שכוללת את ה-כ-ל: לימודים באוניברסיטה, שעורי בית, מטפלת לנעמי בהתאם, ביקור שבועי אצל כל אחת מהסבתות, עוזרת (שצריך לחמוק ממנה), התעמלות, שחיה לאמא ושחיה לתינוקות ואפילו מתי אבא צריך לחזור מוקדם מהעבודה. הכל אורגן ו"הונדס" בצורה אופטימלית. אחרי שסיימתי, הסתכלתי על התכנית והייתי מאוד מרוצה שהצלחתי להתחשב בכל האילוצים ואפילו יש לי זמן לעבוד במעבדה, למרות שחשבתי שלא יהיה. אחר כך הסתכלתי שוב והתחלתי לבכות: אין לי במערכת אף יום שלם לי ולנומיקית! מחיתי את הדמעות, זרקתי את המערכת לפח, הודעתי למטפלת שהיא מוצאת חן בעיני אבל אני עדיין לא מוכנה להפקיד את האוצר שלי בידי אחרים אלא לפרקי זמן קצרצרים והכנתי תכנית חדשה, שבה נעמי נמצאת מינימום זמן עם אנשים אחרים, ואמא (אני) הולכת בין הטיפות כדי לבלות איתה כמה שיותר זמן.
אוף, קשה להיות אמא!
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|