זה מעיד על כך שהיא מעורבת ושאיכפת לה. אני מקווה שיש בכך הרבה מעבר להגנה על המטפלות ש'נאלצות' לנקות את הקקי. בואי ניתן לה את הקרדיט שהיא באמת מעוניינת לשתף אותך, לטובתה של הילדה. עכשיו, איך מתקדמים מכאן? נדמה לי שלא ציינת אם הילדה נמצאת בגן טרום-חובה (ציבורי), שבו - אם אינני טועה - יש את ה'חוק' האווילי הזה שהילדים 'מוכרחים' להיות ללא חיתול. העובדה שלילדה 'בורח' מדי פעם לא נראית לי מבהילה כל כך. היא בת שלוש, וזה קורה. השאלה היא למה זה קורה דווקא בגן, ומה מפריע לה או מלחיץ אותה. אחרי שתבררו יחד מה קורה לילדה, ואיך אפשר לעזור לה, תיפתר מן הסתם ה"בעייה" של המטפלות. וכמעט מיותר לציין, אבל את לא האמא היחידה שמצאה "מתנות" מפוקפקות כאלו בתיק... את ממש בחברה טובה.
אני הייתי מנסה להגיע לפגישה ברוח טובה ובמאור פנים, מוכנה להקשיב ולשתף פעולה (טיפ: המילים "את, עם הנסיון שלך" עושות פלאים בשיחות עם גננות, כמו גם "אני אשמח מאד לשמוע מה את מציעה, את בטח תוכלי לעזור לנו". אלו מילות קסם, שכנראה שגננות לא שומעות אותן מספיק, והן מיד נכונות לעזור יותר אחרי שאת פונה אליהם בגישה פתוחה ומוכנה ללמוד).
הייתי מנסה לשמוע מה יש לגננת להגיד, ולהתייעץ יחד איתה באשר לסיבות: אולי משהו במנוחת הצהריים מטריד את הילדה והיא מביעה את הלחץ שלה בצורה הזאת? אולי הסיבה פשוטה יותר: אולי השירותים לא נקיים? אולי קר לה לשבת על האסלה בגן והיא מתאפקת עד שבורח? אגב, הילדה בת שלוש. אפשר בהחלט לנסות ולשאול אותה בעדינות למה הקקי בורח בגן.
אחרי שתעלו על הבעיה, תוכלו לחפש יחד פתרונות לפתור אותה. אולי אחת המטפלות - בהנחיית הגננת - תשאל את הילדה, רבע שעה לפני המנוחה, אם אפשר לעזור לה ללכת לשירותים ולעשות קקי? אולי לגננת יהיה רעיון אחר?
בכל מקרה, ברור שאי-הנוחות של המטפלות היא לא השאלה כאן (ואל תתני לגננת להפוך את זה לעניין המרכזי, במידה ותהיה לה כוונה כזאת).
ומילה אחרונה - כי גם ככה הארכתי: אל תלכי בחשש לפגישה, ובטח שלא כאילו שאת עומדת "להגן על התיזה שלך". להיפ: את עומדת לשוחח עם הדמות שמטפלת בבתך, כדי למצוא יחד דרכים להקל עליה את השהות בגן. לכי באופטימיות ותחזרי אופטימית. אני בטוחה! ואל תשכחי לדווח...
שלך
הוטיקה
|
תוכן התגובה:
|