כל זמן שהוא עוד אומר כאלה דברים כיפיים. אצלי הילדות אמנם עדיין באות להתרפק עלי כל בוקר (כן, כן, גם בגיל תשע זה עוד קורה להן), אבל שניה אחרי זה הן יכולות להגיד לי: "אמא, למה את שמנה ולא עושה דיאטה?". אז נכון שזה נאמר בשמץ של חיוך ממזרי, אבל למה זה לא יכול להישאר ברמה של "אמא, אני אוהבת אותך כמו שאת"? נראה לכן שזה חלק מגיל ההתבגרות כבר?
|
תוכן התגובה:
|