מכרה שלי היא אם צעירה לתינוקת בת 3 חודשים, אשר אין בסביבתה כמעט אמהות צעירות. התינוקת נולדה קצת מוקדם, אבל מההתחלה ינקה ממש יפה, והשלימה את הפער במשקל צ'יק צ'ק.
בשלב מסויים התחילה לסבול מגזים, והאמא הלכה איתה לרופא, שאמר לה שכאבי הבטן באשמתה כי היא מאכילה את הילדה יותר מדי, תינוקות לדבריו צריכים לאכול רק כל 4 שעות, ולכן אם הילדה בוכה במרווחים של פחות מ- 4 שעות שתרגיע בדרכים אחרות ולא תתן ציצי.
במשך חודש הילדה כמעט לא הפסיקה לבכות, היתה על הידיים, קיבלה מוצץ, ושתתה הרבה תכשירים נגד גזים. ואז הגיעו לשקילה בטיפת חלב, וגילו שבמשך חודש היא לא עלתה במשקל. למזלה של האם הצעירה לפחות לאחות טיפת חלב היה שכל, וכשהבינה מה קורה הורתה לה לשלוף ציץ ומיד.
עכשיו התינוקת הרבה יותר רגועה, והאמא אכולת רגשות אשמה שלא נדע....
מסקנה בקשר לפרוייקט - אחרי שאמא מבקשת תמיכה אולי צריך לעשות גם טלפונים יזומים. בכל פעם שאני דיברתי עם הבחורה הזו תמיד אמרתי לה שהיא מוזמנת להיעזר בי בכל מצב, ובכל זאת היא לא עשתה את זה, פשוט בגלל שרופא הוא סמכות.
|
תוכן התגובה:
|
