משוגעת יקרה! פתחת דיון שנוגע ממש בנקודה עדינה ורגישה וכואבת, שנקראת פרידה, ומסביב לה יש את הסוגיה הלא פחות מבלבלת והיא - 'מי אני' (חוץ מלהיות 'אמא של...'). שתי הסוגיות האלו מדירות שינה גם מעיניי, ואחד הדברים שהבנתי בתוך כל התסבוכת הזאת, שבעצם אני מתחבאת מאחורי 'הסינר' של ביתי. כן, ממש ככה... בתור 'אמא' אני לא צריכה לצאת לעבוד, לא צריכה למצוא ולבנות את עצמי, לא צריכה להתפתח, לא צריכה להתמודד בחוץ. אבל - מה לעשות, על כולנו לבנות את עצמנו מעבר להיותנו אמהות - ואפילו רק כדי לתת לילדים ערך מוסף משלנו. חשוב שתהיי שלמה, מלאה ומתפתחת, כדי להזין את הבן שלך, לא ככה?! ולמה לא בשביל עצמך, לא פחות חשוב?!
אז עכשיו - לפתרונות...: הבת שלי בת שנה, הייתי איתה בבית עד עכשיו, וכעת היא במסגרת (חלקית מאוד, שעתיים בכל יום) ומאפשרת לי גם להתפרנס קצת (עבודה מהבית) וגם להפרד, כי מתישהוא צריך... אולי תוכלי לעבוד מהבית, ולשלוח אותו חלקית?! ואם לא - אז יש בוודאי משרות חלקיות עד 13:0 או 3 ימים בשבוע או משהו כזה... ואם גם לא - אז גם מ-16:00 תוכלי להיות מספר אחת בשבילו בעולם, ולדעת שמה שאת עושה, הנפרדות הזו היא טובה (גם מנטלית וגם כלכלית), לשניכם...
מקווה שעזרתי.
|
תוכן התגובה:
|
