מתנצלת נורא,
הכל החל כשדבי, מיילדת אגדית ומצוינת כפי שפירטה יהודית, והקרם דה-לה-קרם של המיילדות המשוריינות ללידה פרטית ב'שיבא', סיפרה לי במפגש 'נשים קוראות ללדת' על כוונתה זו, המצוינת ללא ספק, לחשוף את פרחי המיילדות, כבר בתחילת הקורס לסיפורי לידה אמיתיים, מנשים אמיתיות, ללא צנזורה. להכות בברזל בעודנו חם, ולתת במיילדות לעתיד אוצר תובנה ורגש שיעמוד לנגד עיניהן לאורך כל הקורס.
כיהודית, גם אני חושבת שהרעיון מעולה. הצעתי בשמחה את הפורום כבמה. לפני כשבוע (?) עשינו אני ודבי התאמות אחרונות בטלפון, וסיכמנו שלאחר משהו כמו שלושה ימים - דבי שוב תשלח את ההודעה. פשוט לא תיאמנו עד הסוף (כמה פעמים תישלח ההודעה בסופו של דבר, ובאיזו תדירות). טעות שלי, ממש לא פעוטה.
דבי, ככל שידוע לי, אינה אשת פורומים (לפחות עדיין), ושליחת ההודעות החוזרת שלה זכה ותמימה כבדולח. בנוסף, גם ההודעה הצמודה באנגלית נשלחה בתיאום מלא איתי, לא ראיתי בכך בעיה, במיוחד מאחר שאני יודעת שיש לנו עיניים אנגלוסאקסיות בשיעור לא מבוטל.
מצד שני, הערכתי העצומה ליהודית ולריש, למרות הסתירה לכאורה בעמדותיהן כאן. מחד, ריש, אין כמוך שומרת כלביאה על נשמת אפו של הפורום, ומסייעת לי לשמור על מיעוט בפתיחת הודעות חדשות ושאר מריעין בישין הגורמים לנו מיגרנות. מאידך, יהודית, שאין כמוך נאמנה למטרת קידום המיילדות הישראלית אל חנית הידע והלידה הפיזיולוגית, ורואה את החשיבות הרבה בעדויות המבוקשות.
איזה ברדק עשיתי, ואני מתנצלת שוב. ועוד את מי הבאתי לכדי התנגשות. אני יודעת שעצם היותם של הדברים בוערים בעצמות, הופכת כל מילה שכתובה כאן לדינמיט פוטנציאלי. ועדיף שכך, ואני שוב מתנצלת על שהתרשלתי ולא מנעתי מראש את מה שהתרחש כאן.
מפאת השעה המאוחרת, אדחה את הטלפון לדבי למחר בבוקר. נראה לי שאציע לה לחזור על הפרסום בתדירות נמוכה יותר, וכן אשאל כדי לדווח עד כמה זכתה להיענות. שוב מתנצלת - הערות והצעות לעתיד ייתקבלו בברכה.
|
תוכן התגובה:
|
