פורום השבוע אינדקס אופנה יוגה גברים וצירים היום שאחרי הצילו צירים תזונה מאמרים חדשות ראשי

18/2/2004 19:04 annat מאת: אני גיליתי לאחרונה כותרת: שאני מחפשת אשמים. כשעצוב לי או כבד לי או עייף לי או עמוס לי, אני נוטה להתעצבן על אהובי, כמו שאת אומרת, על שטויות. שטויות תמיד יהיו, במיוחד אצל גברים (-: (כולל לא לשאול מה שלומי ואיך עובר עלי היום, שזה הכי גרוע כששלומי חרא והיום עובר זוועה) והגעתי למסקנה שההתעצבנות היא בחירה שלי. לא בחירה רעה בהכרח, הרבה יותר פשוט מאשר לדפוק את הראש בקיר למשל, אבל לא כל כך הוגן כלפי הצד השני, שאולי "אשם" בשטויות, אבל לא אשם בזה שאני עצבנית. גיליתי שיותר נעים להגיד לו שרע לי ולקבל אמפתיה. לא תמיד זה עובד, אני מודה, אבל לשים לב לזה זו התחלה. תוכן התגובה: תגובות נוספות 18/2/2004  12:09 אז אל תדברי איתו. - תמי 18/2/2004  13:08 מסכימה עם תמי, להרפות - המצטרפת 18/2/2004  13:17 לא הבנתי את הקשר להוריו, ואם את כועסת עליו באופן כללי או שרק עכשיו שהוא במילואים (ל"ת) - אילנה 18/2/2004  14:37 זה קורה הרבה, אבל עכשיו זה ממש החריף (ל"ת) - מתביישת 18/2/2004  15:26 אז תבדקי מתי זה קורה - תמי 18/2/2004  18:07 מובן אך באיזה שלב את אחרי לידה , ספקי עוד פרטים שנוכל לעזור יותר (ל"ת) - גלית של רום 18/2/2004  20:25 OT ל- annat - שירין

כל הזכויות שמורות לאמנות הלידה © יצירת קשר     תקנון ותנאי שימוש