הי אומתם
גם אנחנו השארנו את בכורנו שנה נוספת בגן. הוא יליד דצמבר, ובגלל חולשה מוטורית ביד הכותבת החלטנו לנצל את השנה לריפוי בעיסוק. מה שחיזק את החלטתנו היה הרופא במרפאה להתפתחות הילד, שהבהיר שאמנם הילד חריף ונבון וכו', אבל דווקא בגלל זה כדאי להשאירו בגן - משום שהתסכול שעלול להיגרם לו (בגלל הפער בין היכולת המוטורית ליכולת השכלית) עלול לפגוע אצלו בכל החוויה של תחילת הלימוד, שהיא משמעותית כל כך. (לצורך העניין, הוא הסביר שבמקרה כזה הילד עלול להגיב ב"בית ספר זה מגעיל, המורה מטומטמת וכו' - בגלל שהוא יסבול מהקושי שלו ומחוויה שהוא עוד לא מוכן אליה במחינת כל הכישורים).
לדעתי, שנה נוספת בגן יכולה להיות מתנה, אם מנצלים אותה לחיזוק הילד לקראת העלייה לבכיתה א'.
עכשיו, איך מסבירים? גם אנחנו התלבטנו באותה שאלה, מה גם שאת הילד שלנו לקחו עם כל הבוגרים לסיור בביה"ס, והוא כבר היה לגמרי משוכנע שהוא עולה לכיתה א'. אז ישבנו איתנו והסברנו שהוא יישאר עוד שנה בגן, כדי להגיע מוכן לגמרי לכיתה א'. לא אמרנו "יש לך בעיה" וגם לא, חלילה, "אתה לא מתאים", אלא הסברנו במילים שהוא יכול להבין שאנחנו נעבוד בשנה הזו ביחד ונעזור לו להגיע לכיתה א' לגמרי מוכן. במקביל הדגשנו את יתרונות השנה הנוספת בגן. הוא קיבל את ההסבר, וגם אם תחילת השנה בגן היתה קשה - כי כל חבריו הלכו לביה"ס והוא נשאר קצת "גוליבר בארץ הגמדים" - היום אנחנו שמחים שכך החלטנו.
בהצלחה בכל בחירה!
|
תוכן התגובה:
|
