שלום לך שירוני, מזל טוב על ההריון של אחותך. מספר מחשבות על הנושא באופן כללי, ואחריהן נעבור לאחותך: הנושא המרכזי הוא הרצון העז שלנו שאנחנו ויקירנו נהיה תמיד בממוצע, במרכז, לא ימינה ולא שמאלה, וזה מתוך פחד עצום להיות חריגים. בואפן אוטומטי אנחנו קושרים חריגות עם פתולוגיה (מחלה, בלתי רצוי, מוקצה, רע, לא שלי). זה מאפיין את המחשבה של החברה ולכן גם של הרפואה (לכל חברה יש את הרפואה שמתאימה לה). בתוך הנושא הגדול הזה בואי נתקרב טיפה לקראת אחותך, בואי נדבר על אסימטריה בכלל. שאלה: האם את מכירה יצור אחד כלשהו שהוא סימטרי? אני לא. אנחנו לא סימטרים, לא בעיניים ולא באוזניים וכו' (הרשימה ארוכה), ולכן גם לא בחדרים של המח (אני חי בתחושה שאם אמא שלי היתה עוברת סקירת מערכות, כשאני הייתי ברחמה, יש סיכויים גדולים שהיום הייתי בצנצנת פורמלין. בואי נתקרב עוד טיפה לקראת אחותך: אסימטריה בחדרי המח. זה לא נדיר למצוא הבדלים ברוחב חדרים שאמורים להיות סימטריים (כמו אוזניים או עיניים). לפעמים הבדלים אלה הם אמיתיים ולפעמים הם תוצאה של מדידה לא נכונה (גם זה קורה). אני גם מציין כאן כי בהרבה סקירות בכלל לא מודדים את הרוחב של שני החדרים, אלא רק אחד, ואת השני מעריכים באופן סובייקטיבי. קיימת סברה שככל שההבדל בין רוחב החדרים הוא גדול יותר וככל שההבדל ביניהם גדל, אזי מדובר במצב פתולוגי בסבירות מסויימת. באותה המידה ברור שכשההבדלים קטנים כמעט בוודאות אינם מצביעים על מחלה או על מצב פתולוגי. זה לדעתי גם המקרה של אחותך. כי אחרת, הרופא הבודק היה ממליץ על בירור מיידי. לדעתי יש להמשיך במעקב, מתוך ידיעה ואמונה שהסיכוי לבעיה הוא קטן מאד.
בהצלחה לאמא ולדודה,
ד"ר קרלוס רוזנברג הרחם של קרלוס www.harechem.com
|
תוכן התגובה:
|