בגיל 5 חודשים יהונתן שלנו קיבל דלקת אזניים חריפה, וכן, כבר בשלב הזה המסכן נאלץ לקבל אנטיביוטיקה.
בהתחלה זה היה סיוט, כי הוא פשוט סירב בתוקף לקחת את האנטיביוטיקה. בהחלט היה אפשר להבין אותו, שכן לי אישית בא להקיא כל פעם שהרחתי את הריח, שלא לדבר על הטעם המופלא...
ואי אפשר לערבב עם שום דבר, שכן חייבים לוודא שהקטן קיבל את כל הכמות במדויק...
כשראיתי ששום דבר לא עובד, והילד כבר מתחיל לפתח תסביכים מאוכל, פתאום היתה לי "הארה", וגיליתי טכניקה שהסתברה כיעילה במיוחד: משכיבים את התינוק בתנוחת האכלה עם מוצץ בפה ומנסים "לעבוד" עליו... מפנקים ומפנקים, וכשהילד רגוע במיוחד, מוצאים את המוצץ ודוחפים מעט אנטיביוטיקה עם מזרק לפה (אבל ממש מעט) ומיד דוחפים את המוצץ - ומרגיעים ומרגיעים, ושוב, מוצאים את המוצץ, דוחפים מעט אנטיביוקיה ומיד מחזירים את המוצץ ומרגיעים, וכך הלאה, עד שגומרים את כל הכמות. הילד לא בוכה, לא מספיק לעכל מה קורה, ושוב, הנה הוא עם מוצץ בפה!
בהצלחה לכולן - שלא תצטרכו!
|
תוכן התגובה:
|