אני מקסימום יכולה להגיד שאת הממתק, או הקינוח לא יקבלו אם לא סיימו מה שבצלחת. אבל אם הוא רוצה לישון? אני לא יודעת. אם את מרגישה שזה "משחק" ושהוא עושה את זה "דווקא" אז את צריכה לחשוב איך תנהגי מחר, כדי שלא יתזזו אותך סתם כך. כמו למשל, מה שהציעה אמא ל3, להציע לו בערב משהו קל כמו כריך, ולא משהו שאת צריכה לטרוח עליו. גם אצלי, כמו לירון, מי שקם והתחיל להסתובב, או לשחק, הכריז בזה שהוא שבע, ושלא ייזכר פתאום שהוא רעב ורוצה עוד משהו. אצלי אין מושג של עונש. יש לפעמים תוצאה טבעית לדברים שקורים, שלפעמים הילד "יאכל אותה" על מה שעשה, כמו בדוגמה של מי שקם מהשולחן. אבל במקרה הזה, אני לא יודעת איך אפשר לגרום ל"תוצאה טבעית" חוץ מלדבר על זה, ולהחליט שבפעם הבאה זה יהיה כריך או פרי ולא משהו שההורים טורחים עליו, כי הם לא יודעים אם זה ייאכל או לא.
|
תוכן התגובה:
|