29/2/2004 16:06
|
מ.ש
|
מאת:
|
ריקי!
|
כותרת:
|
* ילדתי באסף הרופא, לאחר סינון רב מאוד בין בתי החולים. שלחתי לכל בתי החולים במרכז ולא רק את תוכנית הלידה שלי וביקשתי תגובה מפורטת לגבי כל הסעיפים - על מנת לדעת איכן אקבל את היחס הפתוח ביותר ללידת ויבק. בין השאר היה לי גם חשוב לעבור את הלידה ללא שום התערבות, כולל אפידורל או משכך אחר (אם כי שכחתי את זה בזמן הצירים, ואם יהודית לא הייתה מזכירה לי מי יודע לאן הייתי מגיעה...) * למילדת שלי קוראים ורד. ולמילדת שאיתה הייתי בקשר לקראת הלידה וממנה קיבלתי את ההכוונה ואת הסיוע לורד ולקבלה נאותה בבית החולים - ענת תל אורן. עבור שתיהן אין לי מספיק מילים לתאר את המקצועיות הרבה לצד ההבנה העמוקה והנתינה האין סופית על מנת שאצליח.. פשוט משהו מיוחד! * לגבי נסיונות התערבות - ברגע שהגעתי לחדר הקבלה של חדר הלידה הצגתי את התוכנית לידה שלי והזכרתי את עצמי - והודות לענת זכרו בדיוק על מי מדובר. לא עשו לי כלום. לא פתיחת וריד ולא חוקן, לא בדיקות חדרניות מיותרות ולא קשירה לאינפוזיה במיטה. זכיתי למוניטור של 20 דקות והרבה טיולים במשך כשעתיים לפני הלידה. וזהו ברוך ה'. * מטרניטי יוניט = טנס ללידה, זהו מכשיר שנועד לשיכוך כאב בלידה, בסה"כ 4 אלקטרודות שנדבקות לגב ומכשיר בגודל של חצי ווקמן תלוי על החגורה, והרבה נחת. את יכולה לקרוא עליו בדף של המומלצים באתר זה. כבשה? אל תקראי כך לעצמך לעולם! רגשות אשמה הם מהגרועים ביותר בתהליך הריפוי העצמי והתיקון שאליו את שואפת. מה שקרה בלידתך הראשונה הוא שהיה צריך לקרות ולך נותר רק להבין מהעניין ולגדול ממנו הלאה - גם בזכות מה שקרה. מאחלת לך הריון קל ולידה מתקנת ומרוממת נעדרת כל כאב! אם יש לך שאלות תכתבי אליי לאי מייל!
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|