אני מקווה שבאמת ימשיך ככה. אני בעצם שבועיים לפני התאריך, ומרגישה ממש בסדר (טפו-טפו). ולא לחוצה שזה "יגמר כבר", כי נחמד לי (וגם כי אני עדיין פוחדת מהלידה...). ואני אוסיף מתישהו (היום, מחר) עוד טיפים על התזונה, למען הדורות הבאים...
ונוס - אני זוכרת שסיפרת איך הצלחת להעלות את הברזל ככה, ואני חשבתי "לא יכול להיות!"... גם את הפסקת עם הכדורים, או זה היה במקביל? ואיך מרגישים עם המוגלובין 7? זה בטח ממש ממש לא נעים...
ענת - רציתי לשאול אותך במייל, אבל שיהיה כאן. שאלת אפי-נו. אני יודעת שלא הצלחת להגיע לקוטר המקסימלי. אני בהריון הראשון הצלחתי צ'יק-צ'אק וגם בכלל לא כאב לי. עכשיו, כשאני מתאמנת, נורא כואב לי (לא רק בפירינאום, גם בתוך הנרתיק). הצלחתי להגיע להיקף 30 ס"מ, זה בסדר גמור, אבל הכאבים... זה רק מייאש אותי. רציתי לשאול אם נורא כאב לך, או שפשוט לא הצלחת לנפח הלאה? וגם, אם אכן כאב לך, איך "התנהלת" מול זה בלידה? פחדת מזה? נראה לי שהכאבים של הלידה והצירים בטח הופכים את הכל למקשה אחת, ואז זה פחות משנה מה כואב, אבל אני רק חוויתי צירים כואבים מאוד, אבל לא את הלידה. לא יודעת אם אני ברורה, אבל יש בי משהו לא פתור עם העניין הזה, אני מפחדת מזה. עפרה
|
תוכן התגובה:
|