לפי מדריכת ההכנה ללידה שלנו (מיכל בונשטיין, שאני מאוד סומכת עליה), לא כדאי להגיע באימון למצב שבו יש כאבים. כלומר - עדיף לנפח לקוטר קטן יותר, אבל שלא יכאב. כשכואב, פירוש הדבר שמפעילים כוח על הרקמות, והן בתגובה דווקא מתכווצות עוד יותר במקום להרפות. מיכל טוענת גם שעדיף (במיוחד לקונטרול-פריקיות כמונו...) אפילו לא למדוד את הקוטר אחרי האימון כדי לא להיכנס לאמביציית-יתר. פשוט ללכת עם הגוף, לנפח רק עד כמה שאפשר בלי שיכאב (להרגיש רק לחץ או מתיחה, אבל לא כאב), וחשוב מאוד - לתרגל הרבה את הנושא של הרפיות לפני, אחרי ותוך כדי האימון. לפעמים עוזר לעשות דווקא כיווצים (כמו בתרגילי קגל) קצת לפני ההכנסה של האפי-נו, כי אחרי כיווץ קל יותר להרפות. זהו - אני רצה להתקלח (אמא של זיו הגיעה לשמור על נגה). בהצלחה, וספרי איך הולך.
|
תוכן התגובה:
|