פורום השבוע אינדקס אופנה יוגה גברים וצירים היום שאחרי הצילו צירים תזונה מאמרים חדשות ראשי
 
5/3/2004 19:46 annat מאת:
עניין של פרשנות כותרת:
איבי יקרה, לימון יקרה (הי, מזל טוב!)
אני מווה שאצליח לכתוב את מה שאני רוצה לומר, ומבהירה מראש שאין בזה כדי לגרוע כהוא זה מהרגשות העזים ששתיכן חשות.
לא ילדתי בבית, אבל נדמה לי שחלק מהלידה שלי הזכיר את מה שאתן מתארות. למה נדמה לי? כי יש לי בלוק לגבי איזה חמש שעות מהלידה, אותן שעות איומות וכואבות בהן נתקעה לי הפתיחה וכלום לא עזר. צרחתי שם כמו משהו ששוחטים אותו, זה הדבר היחיד שאני זוכרת. כל השאר הייתי צריכה לשאול את בנזוגי. מה מצחיק? שהייתי בבית חולים, ויכולתי לקחת אפידורל, ולא לקחתי, ואולי בגלל זה אני מסתכלת אחורה על הלידה שלי בתור טובה. כי היתה לי בחירה ובחרתי, ובחרתי בדרך שהוליכה אותי הכי קרוב ללידה שרציתי (כי בטח אם לא הייתי בוחרת כך הייתי מגיעה לזירוזים והתערבויות למיניהן). צחוק צחוק, אבל הקונטרול פריקיות שלנו היא חלק מאוד משמעותי בסיפור שלנו, וככה הלידה של אפרתי היתה טראומטית (והיא גם היתה טראומטית בכל קנה מידה), ובגלל זה הלידות שלכן היו טראומטיות, כי היתה הרגשה שנשללה זכות הבחירה (כי בינינו, "תהרגו אותי" לא היתה באמת בקשה לגיטמית...), שהגוף עשה מה שהוא רוצה, ושכח לשאול אותנו. והתמזל מזלי ובדיעבד אני יכולה להגיד "בחרתי" (בזמן אמת תהרגו אותי אם אני יודעת למה לא בחרתי אחרת, אני חושבת שהייתי מסטולית מדי ושכחתי שהאופציה קיימת - גם כן בחירה - כי ברגע שנזכרתי צרחתי שאני רוצה...), ולתת פרשנות שונה ללידה שלי. הלקח שלי מהלידה שלי היה שבפעם הבאה אני הולכת לעבוד הרבה על דמיון מודרך, כדי לדעת לתת לגוף שלי הוראה להיפתח, וגם זה עוזר לי לעשות שלום עם הלידה שלי: היא לימדה אותי משהו על עצמי, על המוגבלות שלי, על המקומות שבהם אכזבתי את עצמי.
אז כאמור, מה שאתן חשות קיים, אבל אולי יש דרך לפרק אותו, לפורר אותו ולראות איך קורית שם הפרשנות: החלק שהמיינד שלנו מנסה לנתח בדיעבד את החוויה הזו, הכואבת, שבה איבדנו שליטה חלוטין על מה שקורה. אבל - ככה זה בלידה, אני חושבת, והשאר זה איך שאנחנו מסתכלים על זה. אגב, אני חושבת שאפידורל יכול להיות מאכזב לא פחות, למעשה, כנראה שיותר, מהבחינה הזו, לא?

ואיבי, מה לגבי טיפול מסוג אחר? נדמה לי שזה המקום לטיפול שמגיע דרך הגוף, ששם בצד את השפה, ואולי כך מאפשר לוותר על הפרשנות הכואבת הזו, ולהגיע לחוויה עצמה. וזה גם מאפשר לך למצוא מישהו בגרמניה, כי לא צריך את השפה...

חיבוק גדול


תוכן התגובה:


תגובות נוספות
5/3/2004  02:47 is it possible that you are shocked of yourself? - שרה
5/3/2004  07:30 איבי יקרה... (ל"ת) - אפרתי
5/3/2004  07:58 איבי יקרה - אפרתי
5/3/2004  08:38 עצוב לי לשמוע רגשותיך - jo
5/3/2004  09:12 בהיעדר פסיכולוג בשפה זורמת וקולחת, היי את הפסיכולוגית של עצמך - אמא11
5/3/2004  09:29 אוי, מרגישה שקטונתי מלהגיב. שולחת חיבוק. אורנה ואפרתי כרגיל הבאתן אותי לדמעות. נשיקות לשתיכן ! (ל"ת) - זהר
5/3/2004  13:52 איבי, חשבתי עוד קצת - במבי
5/3/2004  16:45 איבי יקרה, - דר' ליאת הולר הררי
5/3/2004  16:57 ילדתי לפני שבוע בדיוק - וחיה עם אותן תחושות שאת מתארת - לימון
5/3/2004  17:03 לימון- - דר' ליאת הולר הררי
5/3/2004  17:51 ללימון ולאיבי - יונית
5/3/2004  18:17 תודה לכולכן - אכתוב מאוחר יותר עוד, בטח בלילה יהיה לי זמן. (ל"ת) - איבי
5/3/2004  19:05 נשפכו לי מילים ואז חזרתי לכותרת ואני ממליצה בחום לכל אשה שהיא לקרוא ולצמוח עם הספר "גופה של אשה, תבונתה של אשה" נדמה לי שאפשר לעבור איתו תהליך של שיחרור וריפוי אם מוכנים וללא קשר שווה לנשום עמוק וגם לבכות הרבה עד שמיכסת הכאב שצברנו בחיינו (ולא רק בלידה) תתפוגג לה ותשאיר מקום לצמיחה - נירית שפירא
5/3/2004  19:41 לאיבי - מיכל של איל
5/3/2004  19:53 לימון - מיכל של איל
5/3/2004  19:57 לא מבינה למה לידה היא חוויה מעצימה - דסי אשר
5/3/2004  20:32 איבי יקרה , אם את רוצה לקרוא משהו אחר - - יר
5/3/2004  20:59 איבי, לימון, אני נפעמת מכן - נועה
5/3/2004  23:19 כהנפש תקועה בתעלת הלידה - נועה ברקת
5/3/2004  23:43 ??? ?? ??? - ????
5/3/2004  23:47 כל ההודעה הקודמת שכתבתי נראית אצלי כמו סימני שאלה אז העתקתי אותה שוב - סליחה על סימני השאלה או על הכפילות - איבי
5/3/2004  23:51 לנועה ברקת ולאמא 11 - איבי
6/3/2004  06:35 איבי יקרה, - נורית של ניצן
6/3/2004  06:51 לאיבי - הבהרה קצרה - נורית של ניצן
6/3/2004  08:29 איבי יקירתי.... (מזל טוב לימון!!!) - ורד שלשחר
7/3/2004  00:44 תודה ורד ונורית - איבי
7/3/2004  01:41 לאיבי, עוד מחשבה, אם את רוצה לחלוק - נועה
7/3/2004  12:47 נורית, תודה.... - אסנת ש.
7/3/2004  12:51 נורית, תיראי פה - אסנת ש.
7/3/2004  14:06 אסנת, אני כאן... - נורית של ניצן
7/3/2004  18:56 הי נורית, מצרפת לך את הקישור - אסנת ש.
9/3/2004  08:32 לאיבי ולאסנת - - נורית של ניצן


   
 

כל הזכויות שמורות לאמנות הלידה © יצירת קשר     תקנון ותנאי שימוש