5/3/2004 20:59
|
נועה
|
מאת:
|
איבי, לימון, אני נפעמת מכן
|
כותרת:
|
נשמע ששתיכן עברתן דברים לא קלים - כי כמו שכתבה לימון, מה שחשוב זה איך אתן חוויתן את הלידה, לא העובדות היבשות - איבי - ועם זה אני ממש מזדהה, למרות שלי, אובייקטיבית וגם אחרת, היתה לידה מאד קלה. ובכל זאת, אתן כאן לספר לנו על זה. אתן עיבדתן ברמה זו או אחרת את מה שעבר עליכן, ואתן משתפות אותנו. וכואבות את הכאב שלכן אבל מכילות אותו. כך זה נשמע לי. אני מקווה בכל ליבי שיקל לכן עוד ועוד, ככל שיעבור הזמן. בינתיים אני מצטטת לכם מעיתון מקומי שקראתי בו לפני יומיים, קטע שהעלה בי הדים למשהו שורד כתבה פעם מאד מאד יפה לגבי החשיבות של הלידה ושל הגידול שבעקבותיה. מתוך כתבה על דכאון אחרי לידה שתקף אם אחרי לידתה השניה:
We spend long evenings training for the brief hours that we'll spend panting like a hog in a delivery room, but no time at all practising for the years... that make up the parental package.
אני כל כך פחדתי מהלידה ומאובדן השליטה, כל כך פחדתי מטראומה לכל החיים. עד כדי כך לקחתי את זה קשה. אז לקחתי את הדולה הכי יקרה שמצאתי כדי שתהיה שם איתי ולמזלי, היה לי טוב. אבל אני כל כך מבינה שיכול להיות אחרת. אבל הנה, אולי, קצת פרופורציות.
תהיו חזקות - איך שלא תסתכלו על זה, יצאתן גיבורות. נועה
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|