 |
 |
|
| פורום | השבוע | אינדקס | אופנה | יוגה | גברים וצירים | היום שאחרי | הצילו צירים | תזונה | מאמרים | חדשות | ראשי |
| 5/3/2004 23:19 | נועה ברקת | מאת: |
| כהנפש תקועה בתעלת הלידה | כותרת: | |
|
איבי ישנן הרבה סיבות למה שאת מרגישה, חלקן נעוצות בלידה וחלקן לא. כמו שלא נכון לתלות בחווית הלידה ציפייה לשינוי, להעצמה וכו', כך לא נכון לתלות בה גם את כל הסיבות לדכדוך ולתחושות הקשות. יחד עם זאת, אפשר להבין את הלידה שלך כמסמלת את הקשיים שאיתם את מתמודדת: קושי להסתגל לשינויים, הצורך שהכל יילך לפי תוכנית ושליטה, קושי להתמודד עם מצבים בהם אין ברירה. האימהות מזמנת את כל אלו לפתחנו ולפעמים הלידה והדרך בה אנו עוברות אותה יכולה לסייע או להקשות עלינו בהמשך. אחד הדברים שאני זוכרת שכתבת מיד לאחר הלידה הוא שהלידה קרתה כל כך מהר שלא היה לך זמן להסתגל לתהליך. זה קורה הרבה פעמים בלידות מהסוג הזה. נראה כאילו יש פער בין הגוף הפיזי לבין הנפש. הגוף מתקדם במהירות ואילו הנפש מתקשה לעקוב. לי זה קורה הרבה פעמים אחרי טיסה. אמנם הגעתי למקום חפצי, אבל הנפש עדיין מרחפת מעל האוקיאנוס. הצורך ל"היכנס" מיד לחיים ולתפקד גורם לי קושי רב. חישבי על הנפש שלך כך: היא עדיין תקועה בתעלת הלידה. עדיין סובלת מכאבי הלידה והחוויה של הפער - כי הרי הלידה הפיזית הנגלית התרחשה ואף זכתה לשבחים כה רבים - הפער הזה מכאיב מאד ומעכב. שיחה או טיפול שיתנו לנפש שלך את המרחב שהיא זקוקה לו, את העזרה, היילוד והתמיכה, יכולים לעזור לך להשלים את תהליך הלידה. אם אינך מוצאת אדם כזה ועלייך ללדת את עצמך לבד (כמו בלידה), האזרי בסבלנות רבה כלפי עצמך. כיתבי, קראי בנושא, טפלי בעצמך כמיטב יכולתך, אבל אל תסיקי מסקנות עדיין. תני לזמן לעבור. עוד מעט יהיה אביב גם בגרמניה, הפרחים יפרחו, יהיה מעט יותר חם, ואת תתאוששי ותחלימי. בהצלחה/ >ואם את רוצה לכתוב לי למייל, את מוזמנת> |
תוכן התגובה: | |
תגובות נוספות
| 5/3/2004 02:47 | is it possible that you are shocked of yourself? - שרה |  |
| 5/3/2004 07:30 | איבי יקרה... (ל"ת) - אפרתי | |
| 5/3/2004 07:58 | איבי יקרה - אפרתי | |
| 5/3/2004 08:38 | עצוב לי לשמוע רגשותיך - jo | |
| 5/3/2004 09:12 | בהיעדר פסיכולוג בשפה זורמת וקולחת, היי את הפסיכולוגית של עצמך - אמא11 | |
| 5/3/2004 09:29 | אוי, מרגישה שקטונתי מלהגיב. שולחת חיבוק. אורנה ואפרתי כרגיל הבאתן אותי לדמעות. נשיקות לשתיכן ! (ל"ת) - זהר | |
| 5/3/2004 13:52 | איבי, חשבתי עוד קצת - במבי | |
| 5/3/2004 16:45 | איבי יקרה, - דר' ליאת הולר הררי | |
| 5/3/2004 16:57 | ילדתי לפני שבוע בדיוק - וחיה עם אותן תחושות שאת מתארת - לימון | |
| 5/3/2004 17:03 | לימון- - דר' ליאת הולר הררי | |
| 5/3/2004 17:51 | ללימון ולאיבי - יונית | |
| 5/3/2004 18:17 | תודה לכולכן - אכתוב מאוחר יותר עוד, בטח בלילה יהיה לי זמן. (ל"ת) - איבי | |
| 5/3/2004 19:41 | לאיבי - מיכל של איל | |
| 5/3/2004 19:46 | עניין של פרשנות - annat | |
| 5/3/2004 19:53 | לימון - מיכל של איל | |
| 5/3/2004 19:57 | לא מבינה למה לידה היא חוויה מעצימה - דסי אשר | |
| 5/3/2004 20:32 | איבי יקרה , אם את רוצה לקרוא משהו אחר - - יר | |
| 5/3/2004 20:59 | איבי, לימון, אני נפעמת מכן - נועה | |
| 5/3/2004 23:43 | ??? ?? ??? - ???? | |
| 5/3/2004 23:47 | כל ההודעה הקודמת שכתבתי נראית אצלי כמו סימני שאלה אז העתקתי אותה שוב - סליחה על סימני השאלה או על הכפילות - איבי | |
| 5/3/2004 23:51 | לנועה ברקת ולאמא 11 - איבי | |
| 6/3/2004 06:35 | איבי יקרה, - נורית של ניצן | |
| 6/3/2004 06:51 | לאיבי - הבהרה קצרה - נורית של ניצן | |
| 6/3/2004 08:29 | איבי יקירתי.... (מזל טוב לימון!!!) - ורד שלשחר | |
| 7/3/2004 00:44 | תודה ורד ונורית - איבי | |
| 7/3/2004 01:41 | לאיבי, עוד מחשבה, אם את רוצה לחלוק - נועה | |
| 7/3/2004 12:47 | נורית, תודה.... - אסנת ש. | |
| 7/3/2004 12:51 | נורית, תיראי פה - אסנת ש. | |
| 7/3/2004 14:06 | אסנת, אני כאן... - נורית של ניצן | |
| 7/3/2004 18:56 | הי נורית, מצרפת לך את הקישור - אסנת ש. | |
| 9/3/2004 08:32 | לאיבי ולאסנת - - נורית של ניצן | |