 |
 |
|
| פורום | השבוע | אינדקס | אופנה | יוגה | גברים וצירים | היום שאחרי | הצילו צירים | תזונה | מאמרים | חדשות | ראשי |
| 7/3/2004 01:41 | נועה | מאת: |
| לאיבי, עוד מחשבה, אם את רוצה לחלוק | כותרת: | |
|
חזרתי לקרוא את סיפור הלידה שלך (פספסתי אותו בסיבוב הראשון) וחשבתי על זה עוד. נדמה לי שבכל זאת יש לנו קושי משותף, כי למרות שסיפרתי לך שהיתה לי לידה קלה (קלה זה קצת מוגזם, נוחה זה יותר טוב) היה דבר אחד שהקשה עלי להתמודד איתה, שהיא היתה מאד מהירה. למרות שהתאוששתי מהר, לקח לי כמה ימים טובים של שחזורים וסיפורים (לעצמי) כדי להבין מה קרה ואיך ומה עכשיו. פשוט כי הלך כל כך מהר. והגעתי למסקנה, שלפעמים טוב שלידה לוקחת הרבה זמן. שמספיקים להתרגל לכאב לפני שהוא מתחזק. שמספיקים להתרגל למיטת בית החולים (ובמקרה שלך, לסטינג המיוחד שבחרת לעצמך) לפני שמתמודדים עם משהו כל כך גדול וחזק מאיתנו. שצריך להספיק ולהפנים את מה שעובר עלינו לפני שהתינוק יוצא, כי זה הרגע המפחיד והקשה באמת. אני חושבת שאני הבנתי את זה תוך כדי ואפילו אמרתי (מה אמרתי, צעקתי) רגע, אני עוד לא מוכנה, לא יכולה לנשום / ללחוץ / לשתף פעולה עכשיו. רגע, תנו לי להתאפס. כמו שכתבה נועה ברקת, הגוף רץ לי מהר מדי. ושתביני, אני הייתי בשיא הקונטרול, התאמנתי על זה תשעה חודשים. למחרת הלידה הייתי צריכה לשחזר לעצמי מה קרה ממש דקה אחרי דקה (סה"כ שעתיים מהרגע שהגעתי לבית החולים) בדיעבד אני מבינה שזה מתוך צורך לעכל את מה שעבר עלי כל כך מהר. כי זה כל כך עוצמתי, שצריך הרבה עוצמה כדי להתמודד - ושוב, גם אם זה יחסית קל. ואצלך, עם הלחצים של מה יהיה, הכאבים, הלחץ מה לעשות קודם - להתלבש או להזמין מונית... וואו. יש לך את כל הלגיטימציה שבעולם להרגיש כמו שאת מרגישה. ורק כדי שיהיה ברור, אני לא התכוונתי שהלידה היא חוויה מבוטלת לעומת גידול התינוק שנולד, אלא שאולי אנחנו מקדישות לה יותר מדי חשיבות ביחס למה שבא אחר כך. ברור לי שלידה היא חוויה, חוויה חד פעמית ונוקבת. שיהיה לך טוב נועה |
תוכן התגובה: | |
תגובות נוספות
| 5/3/2004 02:47 | is it possible that you are shocked of yourself? - שרה |  |
| 5/3/2004 07:30 | איבי יקרה... (ל"ת) - אפרתי | |
| 5/3/2004 07:58 | איבי יקרה - אפרתי | |
| 5/3/2004 08:38 | עצוב לי לשמוע רגשותיך - jo | |
| 5/3/2004 09:12 | בהיעדר פסיכולוג בשפה זורמת וקולחת, היי את הפסיכולוגית של עצמך - אמא11 | |
| 5/3/2004 09:29 | אוי, מרגישה שקטונתי מלהגיב. שולחת חיבוק. אורנה ואפרתי כרגיל הבאתן אותי לדמעות. נשיקות לשתיכן ! (ל"ת) - זהר | |
| 5/3/2004 13:52 | איבי, חשבתי עוד קצת - במבי | |
| 5/3/2004 16:45 | איבי יקרה, - דר' ליאת הולר הררי | |
| 5/3/2004 16:57 | ילדתי לפני שבוע בדיוק - וחיה עם אותן תחושות שאת מתארת - לימון | |
| 5/3/2004 17:03 | לימון- - דר' ליאת הולר הררי | |
| 5/3/2004 17:51 | ללימון ולאיבי - יונית | |
| 5/3/2004 18:17 | תודה לכולכן - אכתוב מאוחר יותר עוד, בטח בלילה יהיה לי זמן. (ל"ת) - איבי | |
| 5/3/2004 19:41 | לאיבי - מיכל של איל | |
| 5/3/2004 19:46 | עניין של פרשנות - annat | |
| 5/3/2004 19:53 | לימון - מיכל של איל | |
| 5/3/2004 19:57 | לא מבינה למה לידה היא חוויה מעצימה - דסי אשר | |
| 5/3/2004 20:32 | איבי יקרה , אם את רוצה לקרוא משהו אחר - - יר | |
| 5/3/2004 20:59 | איבי, לימון, אני נפעמת מכן - נועה | |
| 5/3/2004 23:19 | כהנפש תקועה בתעלת הלידה - נועה ברקת | |
| 5/3/2004 23:43 | ??? ?? ??? - ???? | |
| 5/3/2004 23:47 | כל ההודעה הקודמת שכתבתי נראית אצלי כמו סימני שאלה אז העתקתי אותה שוב - סליחה על סימני השאלה או על הכפילות - איבי | |
| 5/3/2004 23:51 | לנועה ברקת ולאמא 11 - איבי | |
| 6/3/2004 06:35 | איבי יקרה, - נורית של ניצן | |
| 6/3/2004 06:51 | לאיבי - הבהרה קצרה - נורית של ניצן | |
| 6/3/2004 08:29 | איבי יקירתי.... (מזל טוב לימון!!!) - ורד שלשחר | |
| 7/3/2004 00:44 | תודה ורד ונורית - איבי | |
| 7/3/2004 12:47 | נורית, תודה.... - אסנת ש. | |
| 7/3/2004 12:51 | נורית, תיראי פה - אסנת ש. | |
| 7/3/2004 14:06 | אסנת, אני כאן... - נורית של ניצן | |
| 7/3/2004 18:56 | הי נורית, מצרפת לך את הקישור - אסנת ש. | |
| 9/3/2004 08:32 | לאיבי ולאסנת - - נורית של ניצן | |