3/4/2004 14:11
|
במבי
|
מאת:
|
ליאת(יתי) - יש לנו טלפתיה!
|
כותרת:
|
נכון, נו מור וודואים, אבל שיהיה משהו ממחלקת החוש השישי... כי בדיוק משום מה חשבתי - הי, לא קיבלתי מזל טוב מליאתיתי, לא פייר:-). אין לי מושג למה דווקא היום ועכשיו, כי עברו כבר כמעט שבועיים מאז שכתבתי את זה. אבל חשבתי לי, ופתאום ראיתי את האופטופיק הזה. מעולה. אז קודם כל תודה גדולה על המזל טוב שלך, ששווה הרבה. לגבי הסכסוכון - אין לך מושג כמה את צודקת. אני חושבת לעצמי לפעמים - מה היה שם? ואחרי הלידה אני חופשי לא סומכת על הגוף שלי. כאילו, פעם שניה שהוא מביא אותי לצירים של כמעט לידה, אבל נשאר תקוע על ס"מ וחצי... אז איך שאני אסמוך עליו?! ומצד שני, למדתי מהלידה הזאת גם כמה כוח כן יש לי/ בי. הגוף שלי העביר את הצירים מקסים והרגשתי מאוד מחוברת וחזקה. אבל ברגע שהתבשרתי על ה(אין)פתיחה, הרגשתי כנראה שוב סוג של סכסוך. אני חושבת שיש לי איזשהו משהו לא סגור עם הגוף, למרות שבאמת גם במהלך ההריון למדתי עליו הרבה ובעיקר בלידה. אבל ה"הרבה" הזה מורכב מקצוות של חיבור וזרימה וכוח מול ניתוק וסכסוך וחולשה. אני עדיין בדיאלוג עם עצמי על זה, אבל הדיאלוג שלי כרגע מאוד ממקום רגוע ומשלים, לא מתחשבן עם עצמי, וזה אני חושבת קשור איכשהו למקום הזה של הגדילה והצמיחה שאת מדברת אליו. נראה לך שאני בכיוון? עפרה
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|