פורום השבוע אינדקס אופנה יוגה גברים וצירים היום שאחרי הצילו צירים תזונה מאמרים חדשות ראשי

19/4/2004 14:19 שרון-ש מאת: יכולה לספר לך מהניסיון שלי, כותרת: יש לי בת שנתיים ותשע חודשים ובן ארבעה חודשים. כל ההריון פחדתי איך אקבל אותו, איך יהיה לי מקום לאהוב עוד מישהו, כולי הייתי מלאה בבתי הבכורה והמדהימה. והוא נולד. ובאמת היה לי קשה לקבל אותו. אבל אהבתי אותו בסתר, עם המון רגשות אשמה. עד שהשתחררתי, ועבדתי על עצמי. והיום אני מטורפת על שניהם, כל אחד בנפרד ושניהם ביחד, נותנת לשניהם המון אהבה וכבוד ותשומת לב. והם מקבלים את האהבה בזרועות פתוחות, ואוהבים אחד את השני. בדיוק כפי שכתבו לך - האהבה מוכפלת, לא נגרעת. תוכן התגובה: תגובות נוספות 19/4/2004  11:31 הפעם לבלי שם יקרה - תמרה 19/4/2004  11:34 לא מנסיון אבל... - אמא צעירה 19/4/2004  11:38 ואת בעלך הפסקת לאהוב ברגע שילדת? - אורנה דן 19/4/2004  11:40 זה לא לחלק, זה להכפיל - כרמית_מ 19/4/2004  11:45 אם את צעירה מספיק חכי עוד קצת ואז יחד עם הפיצי תאהבו את אחיו/אחותו. (ל"ת) - טלי 19/4/2004  11:47 חייבת לומר. כן, אחרי שנולד בני, אהבתי לבעלי ירדה (ל"ת) - אחרת 19/4/2004  11:48 מוסיפה לנושא אהבה, יש את ההקרבה האינסופית הלא צפויה. איך שמוכנים לתת הכל, גם כאב, גם חלק מהגוף שלי רק שיהיה להם טוב. (ל"ת) - טלי 19/4/2004  11:50 מה שאורנה אמרה, זה נקרא "העצמה" - אלישבע 19/4/2004  11:55 גם אני פחדתי כמוך... יש לנו סטיקר על האוטו: - במבי 19/4/2004  12:21 אין לי כל כך נסיון וגם לאורנה - אמא של אדם 19/4/2004  12:42 עוד הערה. דווקא כשעדן (1) נולדה לא ידעתי איך לאכול את זה. כששובי (2) נולד הייתי כל כך מוכנה וזו היתה אהבה מהמבט הראשון. (ל"ת) - טלי 19/4/2004  13:39 מסכימה עם אמא של אדם - אורנה דן 19/4/2004  14:30 OT- לטלי מכפר סבא אמא של עדן ושובי - עידית של שחר 19/4/2004  14:52 גם אני חשבתי כך... - דנה 19/4/2004  14:58 עידית, עניתי שם עכשיו מרוב דובים לא רואים את היער, כל כך הרבה דיונים יחד ואני איבדתי את הצפון:) (ל"ת) - טלי

כל הזכויות שמורות לאמנות הלידה © יצירת קשר     תקנון ותנאי שימוש