הנפלאים שקראתי עליהם בפורום היום גם שלך, ענת, וגם של מאיה המקסימה. אם להיות שיא הכנות, אני לא יודעת אם זו ההתרגשות מהלידה שלכן או מזו שלי הקרבה ובאה.
עכשיו הרמתי טלפון לבחורה נוספת שאני מכירה שהיתה אמורה ללדת ב- 23 בפברואר והיא עובדת איתי באל על. היום בבוקר הגעתי כולי בקריזה לעבודה, כי נשבר לי לסחוב את עצמי ונשבר לי ונשבר לי... ושמעתי לפתע שטליה, חברתי לעבודה, אשר בהריון ממש מקביל לשלי- ילדה. רק שלה היתה בטן קטנטונת ולא ענקית כמו שלי, וכולה נראתה קלילה כנוצה. כל הזמן היא אמרה שיש לה הרגשה שאני אלד לפניה (השמנה והכבדה עם הבטן הענקית!!!!) אז היא טעתה בגדול. היא למשל הגיעה לבית חולים רק בשביל לבדוק למה יש מעט דימום. במוניטור נראו צירים סדירים "אבל לא הרגשתי כלום, בחיי!!!" היא סיפרה לי. בבדיקת רופא נראתה מחיקה מלאה ופתיחה של 3. הוקוס פוקוס לחדר לידה וכל הסיפור הסתיים לאחר 4 שעות. עכשיו יש לה נסיך קטן בידיים שנולד במשקל של מעט מעל 2.600 ק"ג.
מה אומר ומה אוסיף, בננות יקרות. אתן פשוט גדולות מהחיים.
האמת, אני כבר הגעתי למצב כ"כ מתיש שפשוט לא מזיזים לי הכאבים, שיגיעו כבר ה___ מאיימים האלה ויפטרו אותי מכל המצב הזה. הודעתי לאמא שלי שמקסימום, אפגוש את אלהים, אבחן את מצב הכוכבים שם למעלה בלי טלסקופ ואנחת חזרה אבל עם גוזל בידיים. רק שיגיעו הכאבים האלה כבר...
אני קוראת את סיפורי הלידה שלכן ומקבלת חוסר סבלנות וקוצים בתחת להגיע לנקודה הזו שעברתן אותה בדיוק כמו שהייתי רוצה. כל הכבוד!!!
|
תוכן התגובה:
|
