איזה יופי של לידה ושל סיפור לידה. כל הכבוד לך שהתמדת בבית וששכנעת את עצמך שהחלק הקשה עדיין לפניך. היית תומכת הלידה הנפלאה ביותר לעצמך באותן שעות.
ישנן כמה נקודות ששאלתי את עצמי לגביהן, ואשמח אם יהיה לך זמן וכוח ורצון לספר כי הן מאד מסקרנות, ובוודאי לא רק אותי. האחת: את אומרת ששלחת את בעלך לעבודה כרגיל. האם בסופו של דבר המשכת לשיבא עם אמא, והיא שהיתה איתך בלידה?
אמרת שילדת תינוקת של למעלה מארבעה קילו. נהדר. וגם זה מעורר כמה שאלות. אחת - האם המשקל היה הפתעה, או שמא ידעתם מראש שזו תינוקת גדולה יחסית? אני שואלת משום שמשקל כזה מעורר בדר"כ סימני שאלה אצל רופאים, ופעמים רבות מסתיים בכניסה לקבוצת סיכון ובלידה התערבותית. השאלה השניה בנוגע למשקל, היא האם את 'בחורה גדולה' במיוחד? חשוב לדעתי שנשים יידעו שגם לידת תינוקות לא זערוריים אפשרית.
דבר נוסף. "רק ארבעה תפרים", אמרת, שתודה לאל נמסו ובוודאי שבקרוב תשכחי שהם היו שם. אבל בכל זאת, אם תרצי לספר - האם התפירה היתה לאחר חתך, או שמא קרע ספונטני? אגב, ככל שידוע לי מספר התפרים אינו מצביע בהכרח על הפגיעה. טכניקות תפירה מסוימות מערבות יותר תפרים, ואחרות פחות.סליחה על החדירה לפרטים, אך מאחר שאנו בפורום, כל פריט מידע עשוי להיות ה'חיוני', זה שיסגור את הפאזל, עבור מי מאיתנו.
ולבסוף, נהדר לשמוע אותך שוב. מהשם גלי יש לי רק אסוציאציות נעימות, ואני מאחלת לכולכם מכל טוב. תודה שנעזרת בנו, ואנא המשיכי להיות איתנו (המאמר על פוסט-פרטום כמעט גמור.
|
תוכן התגובה:
|
