פורום השבוע אינדקס אופנה יוגה גברים וצירים היום שאחרי הצילו צירים תזונה מאמרים חדשות ראשי

28/10/2001 11:32 רותם א. מאת: מה שנכתב כאן זרק אותי בבת אחת 3 חודשים אחורה כותרת: היא הצליחה לכתוב באופן כל כך רגיש ומדויק את מה שהרגשתי אחרי הלידה ב"רוטשילד". מעבר ללידה הטראומטית שעדיין לא עיבדתי ואולי פעם יהיה לי את הכח לספר עליה, הזיכרון הכי נורא שלי משם הוא מהתינוקיה: אחרי שבחרנו ב"רוטשילד" בגלל שהתרשמנו מאוד מהסיור המקדים שבו הבטיחו לנו שנוכל לבוא ולראות את הבן שלנו מתי שנרצה, בכל שעה, מצאתי את עצמי מסתובבת ליד הדלת הנעולה של התינוקיה, מצלצלת בפעמון, מבקשת להכנס ונענית פעם אחרי פעם שאבוא בשעות הביקור ולא עכשיו. קיבלתי יחס קר ומעליב מהאחיות שם. במשך יומיים ששהיתי שם ניסיתי להניק ולא הצלחתי וכל פעם שפניתי לעזרה, לא נמצא הזמן לעזור לי. קמתי בלילה לנסות להניק ואחרי שעתיים של נסיונות כושלים ובכי גדול שלו ושלי, באה האחות לראות מה קורה ואמרה לי לתת לו בקבוק. בלילה השני כשהחלטתי שאני חייבת לישון וביקשתי מהן שלא יעירו אותי ואם צריך שיתנו לו בקבוק, הן כנראה שכחו להוריד את השלט או לעדכן בהחלפת המשמרות והעירו אותי. שוב קמתי ושוב שעתיים של נסיונות ובכי... האחות שהעבירה הדרכת הנקה דיברה במשך שעה על חשיבות ההנקה, אבל לא נתנה שום הסבר מעשי איך להניק. את מי מענין למה זה חשוב? כולנו ידענו למה, בשביל זה באנו להדרכה. רק כשהגעתי הביתה, ובעזרת פטמת סיליקון הצלחתי להניק. הלידה הבאה שלי (זה שאני מצליחה לדבר על הלידה הבאה, זה סימן שהפצעים מגלידים...) רק לא ב"רוטשילד". תוכן התגובה: תגובות נוספות 28/10/2001  11:33 מקסים... מחזיר אותי כמה חודשים אחורה...(ל"ת) - ענת של גלי 28/10/2001  15:11 כתוב מאוד יפה, עצוב כמה שזה נכון (ל"ת) - אורלי_ו 28/10/2001  18:01 וכל זה מחזק את מה שהרגשתי מזמן - ענת ב 29/10/2001  19:15 וואו, זה מחריד. - סאלוש

כל הזכויות שמורות לאמנות הלידה © יצירת קשר     תקנון ותנאי שימוש