לכל מי שממהר לשפוט את ההורים והמשפחה בסיפור הלידה, הייתי רוצה להזכיר שהסיפור מובא מנקודת מבט אחת, נקודת הראות של אילנה, ועם כל הכבוד לפועלה, יש לסיפור הזה גם צד שני.
מאוד חרא לי, שאדם שמעמיד את עצמו כנותן שירות, ועוד אחד מהשירותים החשובים ביותר שניתן לתת, עזרה בהבאת ילים לעולם, שם את עצמו במרכז הסיפור ומציג את עצמו כקורבן של האנשים להם הוא צריך לתת שירות.
להיות רופא, או מטפל, זה אחד מהמקצועות הקשים ביותר מבחינה ריגשית ונפשית, במיוחד כאשר ככזה עליך לבשר בשורות קשות למשפחה או לחולה, או לקבל החלטות קשות לגבי המטופל שהפקיד את חייו בידיך. כמטפל עליך לתת את הדעת על המטופל שלך ועל סביבתו הקרובה. מי שאין ביכולתו להתמודד עם הלחצים הנובעים מכך, אל לו לעסוק במקוע מעין זה.
ועוד נקודה אחרונה, שכל אמא או אבא מהמגיבים לכתבה ישים את עצמו במקום הורי הזוג היולד לדקה אחת, וינסה להבין ולהרגיש את הכאב, הדאגה והלחץ של הורים כאלה, כאשר עוברות שעות על גבי שעות,והם אינם יודעים מה קורה עם ביתם ונכדם העתיד לבוא. אל לנו לשפוט מישהו כל עוד לא היינו בנעליו.
|
תוכן התגובה:
|