25/5/2004 22:30
|
תיתי רופאת שיניים
|
מאת:
|
אלוהים, מה קרה לכן? הוכיתן בעיוורון??
|
כותרת:
|
סליחה, אבל קיבלתי דוא"ל דחוף ומזעזע, לקרוא מה קורה כאן. אינני נכנסת לפורום ללא הפניותיה של רותי, לענות בקשר לבעיות שיניים, אבל מה קורה לכן? מה, אם גדלתן, חדלתן להיות ילדות של הוריכן? האם הייתן רוצות ביחס מתנכר כזה, בזלזול כזה בכן כאמהות של יולדת?? מתואר כאן מקרה של לקיחת צ'אנס נוראי על חיי יולדת וחיי עוברה, שבמזל גדול יצאו בשלום. הדאגה היתה מוצדקת. מדוע לא ניתן יחס מינימאלי מצד המיילדת להורי היולדת והאב? האם הם אינם משפחה? גם אני "פרסונל". גם אני משערת, שאני קשה יותר מפציאנטית רגילה. הורי לא הורשו להכנס לחדר הלידה, אבל בהחלט ביקשתי במפגיע מהרופא לצאת ולעדכן אותם שהכל בסדר. בלידה האחרונה זה היה קל. פשוט הרמתי טלפון. זה מינימום יחס להורים דואגים. ואין למיילדת שום זכות לשפוט הורים. היא רק מילדת. לא שופטת. ואין סיבה שתשים עצמה במרכז. מותר לה לדווח לסבא ולסבתא המשתגעים, מה המצב. בייחוד כשהכל הולך כשורה. מותר לסבא, אפילו אם העז ללמוד רפואה, לדאוג. רק אידיוט לא היה דואג במצב של לידה שלא מתקדמת כל כך הרבה זמן. מצטערת, אבל אני מקווה, שאם אילנה תזדקק לשרותי רפואה לילדיה, תקבל יחס יותר טוב. ממני, רופאת שיניים לילדים, שרוצה ודורשת שההורים יראו ויתעדכנו מה בדיוק אני עושה לילדיהם, אפילו שמדובר רק בשיניים ולא במצב מסכן חיים.
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|