25/5/2004 22:48
|
נועה
|
מאת:
|
אמא (סבתא) יקרה
|
כותרת:
|
אני מודה שהיה לי קשה עם הסיפור מלכתחילה וזו אחת הסיבות שלא הגבתי גם בדיון המקורי.
כשקראתי אז את הסיפור, קצת כעסתי על הזוג היולד. גם בתור אילנה, שלדעתי לא צריכה להיות המתווכת בסיפור הזה, וגם בתורכם - אתם, ההורים - הרי הם היולדים, אם רציתם דיווחים הם היו צריכים לתת לכם אותם. לא אילנה! אני באמת לא חושבת שאילנה צריכה עוד לחצים על הראש, במיוחד כשלידה לא הולכת חלק. אני כמובן לא מבינה בזה יותר מדי ולא יכולה להבין מהעובדות עד כמה היה פה סיכון (מצד אחד, ירידת מים וצירים שלושה ימים לא נשמע לי נורא, מצד שני, וזו לדעתי העובדה הכי מפחידה - שהסבתא של היולדת איבדה את הרחם בלידה דומה.) אז אני חושבת שאת האחריות לסיפור היו צריכים לקחת הילדים שלכם. כן, נכון, לידה זה ענין אינטימי ופרטי, ומלחיץ כמובן - בעיקר כשזו לידה ראשונה - אבל בכל זאת עברו שלושה ימי צירים, אני חושבת שהיה מספיק זמן בשביל להרים טלפון ולהרגיע אתכם. במיוחד בגלל שהייתם בענינים מהתחלה, והיה רופא ביניכם שיכול היה להבין מה קורה וכמובן גם רצה.
אני יכולה להגיד לכם מצידי שאם אמא שלי היתה מתייצבת מחוץ לחדר הלידה שלי הייתי נורא כועסת. מצד שני, אמא שלי בילתה איתי את רוב הצירים, בבית, ואבא שלי הסיע אותנו לבית החולים (וברח מיד הביתה), והלידה התרחשה מהר מאד אחר כך. כלומר, הם ליוו אותנו צמוד-צמוד, אבל אך ורק כל עוד רצינו את זה.
לסיכום, אני חושבת שאתם הייתם לא-פיירים כלפי אילנה. תבקשי מהאבא הרופא שיעמיד עצמו במקומה לרגע, נגיד שיש הורים לחוצים מחוץ לחדר הניתוח והוא מקבל פלאפונים בזמן אמת שדורשים עדכונים. לא סביר בכלל! מן הסתם אילנה יכולה היתה להראות קצת יותר רגישות ולנסות לשתף אתכם יותר. אבל בשורה התחתונה, האחריות לדווח היתה, לדעתי, על הילדים שלכם - ולא עליה.
והעיקר, מזל טוב. אני מקווה בשביל היולדת שאתם דואגים לה עכשיו לפחות באותה מידה :-)
נועה
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|