פורום השבוע אינדקס אופנה יוגה גברים וצירים היום שאחרי הצילו צירים תזונה מאמרים חדשות ראשי

26/5/2004 08:28 annat מאת: כל השדים, וגם - איפה הילדים כותרת: ואולי בעצם צריך להתחיל בשאלה הראשונה. אני מניחה שכמו שאת, אמא יקרה, קראת את סיפורה של אילנה, כך גם כלתך ובנךץ. אני מניחה שהנושא הזה נדון היטב במשפחתכם... מאוד חסר כאן בתמונה הצד של הילדים. האם הם לא מביאים אותו כי לא רוצים להוסיף עוד על הבלגן המשפחתי שגרמה הלידה שלהם? אולי, וכנראה מוצדק, מבחינתם, אבל את, אמא יקרה, התרעמת על תגובותינו שהגיעו בעקבות שמיעת צד אחד, מביאה לנו את הצד השני, אבל אין בפנינו את הצד המרכזי. כי הם הצד המרכזי, ואני מנסה לשנן לעצמי את הדבר הזה יום יום מאז שנכנסתי להריון, ומתפללת שאצליח תמיד לזכור, שילדיי הם הצד המרכזי. שהם לא אני, והפחדים שלי, והחששות שלי, והכשלונות שלי וההצלחות שלי וההשיגים שלי והתסכולים שלי. הם הם, בכל מה שנוגע אליהם. כמובן שכל הפחדים והחששות קיימים, אבל הם שלי, ואם הבן שלי יחליט לנסוע לדרום אמריקה לקפוץ בנג'י, אני מתפללת שאוכל להגיד לו בחיוך (למרות שבפנים תכווץ אותי האימה, ובמיוחד פחד הגבהים ש ל י ...) "תעשה חיים משוגעים". גם אצל הילדים שלכם זה החיים המשוגעים שלהם. וברור לי שכמו שאמי ז"ל היתה חושבת שאני משוגעת לו הייתי מחליטה ללדת בבית או באיזה "צימר" (כמו שאת מכנה אותו, וגם "קליניקה"), ככה גם אתם, ובמיוחד כל הרופאים ןוהחברים של הרופאים שמכירים כל פסיק בבעיות שיכולות להתעורר, כולכם העדפתם שכלתך תלד את נכדכם בבית חולים כמו בן אדם. ומבחינתכם, כנראה בצדק. אבל מצאתם את גדלות הנפש (או שלא היתה לכם ברירה? כבר שאלתי איפה פה הילדים) לא להתערב בהחלטה הזו. ואז הגיע רגע האמת, ודאגתכם ברורה ומובנת מאליה, בודאי, ואין כאן אמא אחת שלא מזדהה עם אותו פחד מוות, אבל רגע האמת הוא שלהם. הם ילדים גדולים, והם בחרו: איך ללדת ועם מי ללדת ואיפה ללדת ואם ללכת לבית החולים ומתי לשתף אתכם וכמה לשתף אתכם. במקרה יצא שכל השדים האפשריים רוקדים פה במעגל שלכם: השד של יחסי הורים וילדים (קללת האמהות של נירית), השד שבין הרופאים למיילדות הבית. כתבה כאן רונית לנועה - אבל אילנה שמש לא רופאה. בדיוק. ככה מן הסתם הרגישה אילנה שמש, שאתם ארבעתכם עומדים שם בחצר שלה מתפוצצים מדאגה כי אתם הורים אבל גם כי אילנה שמש לא רופאה ואביה של היולדת וכל מכריו כן. אילנה שמש לא רופאה, וכלתך לא היתה חולה. אילנה שמש היא מיילדת וכלתך היתה יולדת, והיא סמכה על אילנה שמש ושיקול הדעת שלה (אגב, לפי מה שהבנתי מה שאילנה שמש אמרה לכם ושהובן על ידך כ"היא בענייני עסקים" זה ששיקול הדעת שלה לא מושפע משיקולים זרים, כי גם אם היולדת תועבר לבית החולים היא לא "הפסידה לידה". ואולי תשובה דפנסיבית זו של אילנה באה במענה לכך שאמה של היולדת אמרה לה "שנגמרו כל האופציות וצריך להעביר אותה לבית החולים"? מכך שאם היולדת טוענת שהיא, מרחוק, כאשת רופא, יודעת יותר טוב מה הדבר ש"צריך" לעשות?). אני לא יודעת כמה את מכירה את הפורום הזה, אבל מזמינה אותך להשאר עמנו קצת, לשוטט קדימה ואחורה, ואולי תמצאי כאן כמה סיפורים מסמרי שיער, שהיו כרוכים בפחד מוות לא פחות משלך, ושמקורם דווקא ברופאים אמיתיים שהחליטו החלטות בנוגע ללידה, כמו "זה כבר נמשך יותר מדי זמן וצריך לתת זירוז". עובדה (וברור ברור ברור שכולנו חכמים בדיעבד, אני לא שופטת אתכם על מחשבותיכם וחרדותיכם בזמן אמת) עבודה שהתינוק נולד לבסוף בריא ושלם ושלא נדרש זירוז. נכון, היולדת היתה מותשת אחרי שלושה ימים של צירים, אבל האם את באמת חושבת שהיולדת היתה מרגישה הרבה יותר טוב אחרי לידת ואקום או ניתוח קיסרי (מה שרוב הסיכויים שהיה קורה בבית חולים, הרי על כך דובר כשנאמר שנגמרו כל האופציות, לא?) מצער אותי שאת מייחסת לאילנה שיקולים זרים (למרות שבאמת לא הבנתי אילו שיקולים זרים את חושבת שהנחו אותה) למשל בכך שהפחידה את כלתך שביקשה חנסוע לבית החולים בניתוח קיסרי (ושוב, מאוד לא נוח לי לשמוע על כך מפיך ולא מפי כלתך, וזאת למרות ששוב, יש להניח שבאמת היתה מגיעה בסוף לקיסרי ומהיכרותי עם כמה רופאים, הם היו חושבים שזה גם היה רעיון מצוין) או לגבי בית החולים אליו יגשו לבדיקה לאחר הלידה. מה את טוענת לגבי אילנה? שהיא לא מיילדת טובה? שהיא בנאדם חרא? שהיא רודפת בצע שכל עניינה כסף? אני בכוונה מגזימה כי אני בטוחה שכל חברותי פה שמכירות את אילנה ולו וירטואלית יודעות היטב שהתשובות הן לא, לא ולא. הדבר היחדי הוא שאלינה לא גילתה מספםיק רגישות להורים מודאגים, והשאלה היא באמת ובתמים כמה רגישות היה עליה לגלות, וגם - כמה רגישות אתם גיליתם. אני בטוחה שאילנה בלידות מתוחה לא פחות מהיולדת, אחריות עצומה רובצת על כתפיה, ויש לה מעורבות רגשית ענקית. למעשה, אני במקומך הייתי מעדיפה לנג'ס שוב ושוב לבעל (בנך) ולא להסיח את דעתה של המיילדת, להפחיד אותה, להלחיץ אותה ומה לא. וזה מה שעשיתם, או למעשה, שהייתם עושים לו אילנה היתה בנויה אחרת. אני חושבת שמזלה של כלתכם שאילנה לא הושפעה מהלחצים הללו (אני בטוחה שהיא כן הושפעה, אבל אל בדרך שפגעה ביולדת) ושיכלה להמשיך לעשות עבודתה נאמנה. ולאור הרגשתי זו כתבתי את תגובתי בדיון ההוא. אני שוב אומרת: אני בטוחה שהיה לכם נורא קשה. אבל ממרומי הורותי הקצרצרה נראה לי שלהיות הורה זה המון פעמים נורא קשה, במיוחד כשכואב או ממפחיד או חלילה מסוכן לילד שלך. אבל כמו שאני לא אחזיק את אלעד כל פעם שהוא מנסה לעמוד בלי ידיים, למרות שברור שתכף יהיה פה כואב, ככה אני מקווה שבעתיד אני אצליח לעשות זאת בעניינים יורתר גדולים. אין לי ספק שלאבא שלי שישב שמונה שעות מחוץ לחדר הלידה שלי ושמע את בתו היחידה צורחת, וידע ששום רופא לא דרך שם, וידע שאני בקטע טבעי מטופש למדי מבחינתו (למרות שנכון, זה היה בבית חולים) וחוצמזה לא ידע כלום - היה קשה. אבל הוא כיבד את זה, את הבחירות שלנו, את ההחלטות שלנו, ואפילו את זה שאף אחד לא יצא החוצה לספר לו מה קורה. ואני לא חושבת שהוא אוהב אותי פחות מכם... יש פה עניין גדול לברר ביניכם לבין ילדיכם. אני מקווה שאתם לא עושים את זה עכשיו אלא עוזרים להם עם התינוק החדש בלי הרבה שאלות וטענות (וביקורת על דרכם...). עוד יגיע הזמן לכך, לשאול אותם מה הם רצו, ולמה, ולקוות שתקבלו תשובות כנות ואמיתיות שיעזרו לכם לכוון את דרככם בעתיד כדי לשים את הילדים במרכז, בצורה שנכונה להם. וגם ממני - מזל טוב על הנכד החדש, אני בטוחה יש לו שני סבים ושתי סבתות שמאוד אוהבים אותו... וחג שמח ענת תוכן התגובה: תגובות נוספות 25/5/2004  21:22 אמא - ק.ס. 25/5/2004  22:12 אמא יקרה קודם כל סליחה - הגר 25/5/2004  22:21 הי אמא, אני מתנצלת.. - במבי 25/5/2004  22:32 אמא יקרה, מבקשת שתקראי את תגובתי, בין התגובות לסיפורה של אילנה. מודה לך ומברכת במזל טוב. (ל"ת) - תיתי רופאת שיניים 25/5/2004  22:40 אין לי ספק שבשיחות עם ההורים אין מקום בכלל לקרירות ולזילזול, וחבל מאוד שלא קיבלתם את היחס הטוב שמגיע לכם. באמת עצוב לשמוע דברים כאלה. (ל"ת) - קלי 25/5/2004  22:48 אמא (סבתא) יקרה - נועה 25/5/2004  22:52 תודה על שנחשפת פה בפורום. - רונית.ק 25/5/2004  22:57 אבל נועה, אילנה שמש איננה רופאה ופה ההבדל ומפה נובע הלחץ. - רונית.ק 25/5/2004  23:07 מצד אחד, נכון - נועה 25/5/2004  23:09 הי אמא, שוב אני, ככל שאני חושבת על זה - במבי 25/5/2004  23:11 אמא דואגת יקרה - לירון 25/5/2004  23:32 אבל לירוני, ואמא מודאגת יקרה, ואילנה - ליאתיתי 25/5/2004  23:41 ליאתיתי - לירון 25/5/2004  23:42 אמא יקרה, - ליאתה 26/5/2004  00:04 לגמרי עם ליאתית. בלידה עלה כל מה שבין ההורים לילדים- אין לזרוק זאת על המיילדת רק, אם רוצים לשנות משהו לנסות לדבר, לשמוע להבין ולכבד כל אחד את מקומו - נירית שפירא 26/5/2004  00:19 גם אני הייתי עדה למשהו דומה שמאוד חרה לי - אחת מסיפור אחר 26/5/2004  02:27 מהצד של המיילדת היא מאד רוצה להצליח בעבודה שלה - שרה 26/5/2004  06:19 אני חושבת , גברת "אמא" שאת מאד לא הוגנת - אחת, לא חשוב מאיזו עדה (-: 26/5/2004  07:00 אמא/סבתא יקרה - לוליק 26/5/2004  07:22 אמא שלום - דניאלה 26/5/2004  07:26 ליאתיתי- עוד משהו על 'אם אוהבים - מעורבים' - לירון 26/5/2004  08:02 חוץ מלהביע את דעתי בנושא יש לי עוד מחשבה.... - ורד שלשחר 26/5/2004  08:05 ול- אחת לא חשוב מאיזה עדה: - ורד שלשחר 26/5/2004  10:52 כבת לרופא ואחות - מירב28 26/5/2004  12:12 לירון - זה ממש ולגמרי לא אותו דבר! ועננת, - ליאתיתי 26/5/2004  14:13 ליאתיתי - - ד.פ. 26/5/2004  14:35 ד.פ, - ליאתיתי 26/5/2004  14:57 לאחת לא חשוב מאיזו עדה - מאחד שכן חשוב לו 26/5/2004  15:00 כן, הבנתי שזה היה *נראה* להם ככה - ד.פ. 26/5/2004  15:14 אבל ד.פ .. - ליאתיתי 26/5/2004  15:46 ליאתיתי, אני עם ד.פ. - annat 26/5/2004  16:08 עננת וד.פ. מסכימה איתכן 100 אחוז - אורלי_ו 26/5/2004  16:09 מסכימה עם ד.פ. בכל מה שכתבה (ל"ת) - דנה השניה 26/5/2004  16:16 ליאתיתי - אני שוב מסכימה - ד.פ. 26/5/2004  16:19 בקריאה שניה - ק.ס. 26/5/2004  17:23 לסבתא/אמא - רינת א' 26/5/2004  17:28 גם אני עם ד.פ (ל"ת) - דניאלה 26/5/2004  17:34 ברח לי - דניאלה 26/5/2004  18:29 לאמא/סבתא המודאגת - לירון של שקד הדר ויערה 26/5/2004  18:42 annat - רק עכשיו קראתי את "כל השדים וכו." - ד.פ. 26/5/2004  18:57 אמא - יעל.ש 26/5/2004  19:04 לסבתא הטריה - אחת שילדה עם אילנה 26/5/2004  19:50 יעל, האמא היא הבת של הבנזוג, לא של היולדת. (ל"ת) - דייקנית 26/5/2004  19:50 האמא היא האמא, כמובן, של הבנזוג. (ל"ת) - דייקנית 26/5/2004  19:53 ד.פ ועננתי- תודה - לירון 26/5/2004  20:19 ולאחת לא חשוב מאיזו עדה... - אחת שילדה עם אילנה 26/5/2004  20:57 בדרך כלל אני בנאדם של עקרונות... - במבי 26/5/2004  21:41 יקירותי, - ליאתיתי 26/5/2004  21:53 עוד לא קראתי את כל התגובות - סיס 26/5/2004  22:21 הדיון מעניין ומרתק. מה שאני לומדת - איימי 26/5/2004  22:57 על אהבה וחרדה - דר' ליאת הולר הררי 26/5/2004  23:01 ליאתיתי - דניאלה 26/5/2004  23:23 אני לא יודעת מי כאן צודק ומי לא - הדיון הזה הוא מאוד קשה. אני רק יודעת שאני מאוד רציתי ללדת בבית, והיו לי כל התנאים ה"טובים" לזה- הריון תקין, אשה בריאה וכו", אבל.. - סין 26/5/2004  23:29 דניאלה - ליאתיתי 26/5/2004  23:52 ליאתיתי - דניאלה 27/5/2004  00:51 אינני בטוחה כי האם המודאגת קוראת כאן וחבל - גילי אבישי 27/5/2004  01:08 סין-להיפך - גילי אבישי 27/5/2004  01:12 Dear Savta, let's make peace - Ilana Shemesh, natural midwife 27/5/2004  02:25 לסבתא המודאגת ומשהו חשוב לכולן - אמא של ליבי 27/5/2004  02:55 Another point - manty 27/5/2004  09:17 I am very careful not to put in any names, - Ilana Shemesh, natural midwife 27/5/2004  10:07 ל-manty - ק.ס. 27/5/2004  10:33 אמא. האם קראת את התגובות? נשמח לשמוע (ל"ת) - אני 27/5/2004  10:40 אילנה - אורלי_ו 27/5/2004  10:46 לאמא של ליבי - ורד שלשחר 27/5/2004  10:47 אמא יקרה מאוד : - דיקלה 27/5/2004  11:02 To Ilana - manty 27/5/2004  11:16 בענין זה אני מאד מסכימה עם manty. חרה לי מאד לזהות יולדות בסיפורים של אילנה בעבר (ל"ת) - נועה 27/5/2004  11:30 כשילדתי, האדם הראשון שמיהרתי לספר לו - זאת אמא שלי. ודי להשפריץ כאן רעל! יש כאן פרט קטן שאף אחד לא רצה לשים אליו לב. - ביג מאמא 27/5/2004  13:02 לביג מאמא - נתנת 27/5/2004  13:48 אני רוצה לשאול שאלה פשוטה את כל אלה שמנסות להגן על אילנה. תכנסו ותאנו בכנות. - לא צבועה כמוכן 27/5/2004  14:14 ל"לא צבועה" - נתנת 27/5/2004  14:15 אמא יקרה - נון 27/5/2004  14:18 ללא צבועה - עדי אמא של יובל 27/5/2004  14:43 עדי, אלפי נשים מתו בלידות שלהן. לידיעתך, אשה שיולדת חשופה היא והתינוק שלה לכל הסיבוכים ובעיות. זה תהליך הכי מורכב בטבע. לכן אני רואה בזה גם בעיה רפואית. (ל"ת) - לא צבועה כמוכן 27/5/2004  14:59 תגובה למכתב הכואב של האמא/סבתא - דסי אשר 27/5/2004  15:26 תגידו, בנות, רק אני שמתי לב שהסבתא/אמא כותבת כאן בעילום שם? - מזהה סגנונות כתיבה 27/5/2004  15:36 כרגיל אנחנו רוצים לתפוס איזשהו צד - יונית 27/5/2004  15:43 באיחור גיליתי את הדיון המרתק הזה - ורד 27/5/2004  15:51 דיקלה-מאין את יודעת?! - גילי אבישי 27/5/2004  15:55 בדיון המקורי היא הסבתא חתמה בראשי תיבות וצרפה דוא"ל - למזהה סגנונות 27/5/2004  15:59 ללא צבועה - איך אמרת קוראים לך? - ק.ס. 27/5/2004  16:23 איפה הבן והכלה? למה הם לא אומרים כלום? - תוהה 27/5/2004  17:16 לק.ס. שכתבה שהבחירה היתה בידי הזוג - מירה 27/5/2004  17:26 יונית - יפה כתבת. אני איתך. מירה - גם לי זה לא נראה. מסכימה איתך. זה בעצם הדבר היחידי שהפריע לי בכל הסיפור הזה. (ל"ת) - קלי 27/5/2004  17:42 ורד, אהבתי מה שכתבת. (ל"ת) - איימי 27/5/2004  17:43 מירה : מה שהסבתא מספרת זה שאילנה "לא נתנה להם" לנסוע לבית חולים.... מוזר , לא? - אחת, לא חשוב מאיזו עדה (-: 27/5/2004  18:34 אבל למה את חיבת לכתוב את דברייך כמו איזה מישהי מהרחוב? - טליה 27/5/2004  18:35 זה היה לאחת לא משנה מאיזו עדה כמובן. (ל"ת) - טליה 27/5/2004  19:08 ורד - כתבת נכון ויפה לדעתי. ולתוהות על האלמוניות - אחת, לא חשוב מאיזו עדה (-: 27/5/2004  19:11 טליה בזה צדקת. זו התבטאות לא יפה. נובעת מכעס - אחת לא חשוב מאיזו עדה, (-: 27/5/2004  19:15 מצטערת לאמר לך שאת מורידה את הדיון המעניין הזה בעשר רמות כלפי מטה. - לאחת שלא משנה מאיזה עדה (ועדיף שכך) 27/5/2004  19:20 מירה - על שלב המעבר בלידה שמעת? - ק.ס. 27/5/2004  19:42 ק.ס., אני אמא ל3 ילדים, את כולם ילדתי בדרך הטבעית.. כן שמעתי וכן הרגשתי. אל תשכחי שהיו לה צירים של 3 ימים. כל אשה היתה מתחרפנת וצורחת שהיא רוצה אשפוז אחרי דבר כזה. (ל"ת) - מירה 27/5/2004  20:56 אילנה יקרה, - סבתא 27/5/2004  22:40 אילנה, - ליאתיתי 27/5/2004  22:59 To Leati - Ilana Shemesh, natural midwife 28/5/2004  00:49 וואו, ורד. ולי יש שאלה: אז מה אתן הייתן עושות? - נועה 28/5/2004  01:47 אילנה לא חושבת בכלל כמו ליאתיתי - ולא מסכימה שיש לך מה ללמוד כאן - אחת, לא חשוב מאיזו עדה (-: 28/5/2004  06:44 אילנה - כל הכבוד על התגובה הלא מתגוננת - רינת א' 28/5/2004  07:08 אילנה, תודה גם ממני - במבי 28/5/2004  08:17 רינת א' - ק.ס. 28/5/2004  08:29 אילנה אני מורידה את הכובע על המקום הכל כך רגיש שאת עומדת בו ומגיבה בכבוד. ולסבתא, דסי אשר ואמא מודאגת - אביב 28/5/2004  09:33 ק.ס. - כמו שמישהי רמזה קודם - הסבתא כנראה לא נעלמה - רינת א' 28/5/2004  09:51 רינת את קצת ניסחפת - טליה 28/5/2004  10:19 לטליה - רינת א' 28/5/2004  11:20 לרינת א. ול-ק.ס. - לא נראה לי ש"לא צבועה" היא הסבתא בגלל ש.. - מירה 28/5/2004  11:35 נראה לי - אלכסנדרה 28/5/2004  15:14 אלכסנדרה אמא לא משנה אייך תקראי לעצמך. כתבו לך פה דברים קחי מה שתקחי וזהו - לא משנה 28/5/2004  17:42 ל"אחת, לא חשוב מאיזו עדה" - מאחיו של אבי התינוק - יובל 28/5/2004  17:54 ללא משנה - אלכסנדרה 29/5/2004  01:47 עוד הגיגים על אמהות ומקצוע המיילדות - גילה רונאל 29/5/2004  08:32 כמה שאלות : - דיקלה 29/5/2004  08:33 השאלה הקודמת היא לגילה... (ל"ת) - דקלה 29/5/2004  10:22 לדקלה מגילה - גילה רונאל 29/5/2004  12:25 אמא דואגת - סבתא - א.ג. 29/5/2004  19:28 עוד דבר אחרון ודי - לירון 29/5/2004  21:21 אני שמחה שבחרתם באופציה לאהוב. מזל טוב ורוב אושר (ל"ת) - יונית 29/5/2004  21:40 לגילה:תודה. (ל"ת) - דקלה 30/5/2004  00:00 סבתא מתרגשת - קארן 30/5/2004  03:20 מקווה שמישהו עוד כאן. שאלה טכנית (אולי ): - אני 30/5/2004  10:06 ל"אני" תשובה לגבי ירידת מים - זהר 30/5/2004  13:44 answers about water breaking - Ilana Shemesh, natural midwife 30/5/2004  20:10 אני המום..... - יאיר הירשפלד 30/5/2004  23:44 לסבא המודאג.... קראנו ולא יכולנו שלא להגיב.... - נעמה וגיל 31/5/2004  00:02 Poor dear Saba - Ilana Shemesh, natural midwife 31/5/2004  02:14 סבא, חבל שאתה מרגיש כך. אני מציעה שבאמת תימנע מלידות בית, זה כנראה לא בשבילך (ל"ת) - נועה 31/5/2004  08:57 אתה אולי סבא צעיר, - במבי

כל הזכויות שמורות לאמנות הלידה © יצירת קשר     תקנון ותנאי שימוש