26/5/2004 12:12
|
ליאתיתי
|
מאת:
|
לירון - זה ממש ולגמרי לא אותו דבר! ועננת,
|
כותרת:
|
אני חושבת שמהצד שלהם זה יותר בכיוון של אם אגלה שהיא מחזיקה אקדח לצרכי רולטה רוסית (טפו חס וחלילה), ואתעקש לבדוק אם יש שם כדורים. כנ"ל הדוגמא למי שפיר - אין ספק שזו החלטה שלך ורק שלך, ולחסוך לאמא שלך מתח זה נחמד אבל ממש לא צריך להיות שיקול כאן. אבל זה לא אותו מצב! זו לא סכנת חיים. זה פשוט הבדל עצום. דרך אגב, אני בטוחה שההורים היו רגועים יותר אם היולדת היתה מוסעת לבי"ח - וגם את זה לא אמרתי שצריך היה לעשות! אבל להסביר את הדברים, להרגיע, לתת שקט שהכל בסדר והיא כבר ראתה מצבים כאלה, ושהדופק מעולה, ושהיולדת שאקלית ואנא ערף - כל מה שהנחה אותה והרגיע אותה למה לא לנסוע - היא היתה צריכה לדעתי להעביר להם. אותו דבר עננת - הדוגמא שנתת עם אלעד שעומד ואת לא מחזיקה היא פשוט לא מתאימה. תארי לך את אלעד היום מנסה לעמוד אבל בקצה של צוק. לא היית הולכת לבדוק כמה נשאר עד לשפה? לא היית מנסה בכל דרך אפשרית או להבין שזה בסדר או לעצור אותו? הדוגמא של אביך בחדר לידה, יקרה, את אמרת - הוא לא ידע בעצם כלום ממה שהולך שם. חוץ מלשמוע אותך צועקת - מה ששומעים בחדרי לידה - וזה אכן מאוד מלחיץ, הוא לא ידע דבר על מה שקורה שם ו/או על מה שאמור לקרות שם (חוץ מהתוצאה) - וזה פעל לטובתו. הוא פשוט עשה מה שאנשים שלא יודעים על משהו עושים: סומכים על אלו שכן. כאן לא מדובר בהורים שהם נגד לידות בית ומנסים להכנס בין הילדים שלהם והלידה הנבחרת. כאן מדובר באנשים שידעו טוב מאוד את רשימת הסכנות שבירידת מים אחרי כ"כ כרבה זמן (ואני מאוד לא רופאה ודי אהבלה - ועדיין יודעת שיש שהרשימה מכובדת מאוד!), ובנוסף, אמא שחוותה על בשר אמה טראומה בדיוק בגלל לידה שהתחילה ככה... וחוסר אונים זוועתי! שי לא גומרת להיות הבת שלי כשהיא מתחתנת, או יולדת. ברור והלוואי וגם אני מתפללת שאוכל לתת לה לעשות את כל שגיאותיה בעצמה ושאהיה שם בשבילה מתי שרק תרצה ואיך שרק תרצה בלי להכניס אותי באמצע- אבל! להגיד לה אל תקפצי בגלל שאני מפחדת זו- הבעיה שלי. לדעת שחבל הבאנג'י עלול להקרע בגלל שהיא תארה לי אותו, ולא לעשות כל שביכולתי כדי להבטיח אותה יותר - או לפחות (וזה המינימום) לדעת מה ומי וכמה שרק אפשר - אין לי ספק שהייתי נוהגת ככה. ולמען האמת - גם את יקירתי. לא ככה? ליאתיתי.
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|