26/5/2004 18:57
|
יעל.ש
|
מאת:
|
אמא
|
כותרת:
|
מתנצלת. לא התכוונתי לפגוע. בהחלט מבינה את הדאגה שלך ושל בעלך לשלום היולדת. יחד עם זאת אני מוצאת עצמי מסכימהמלה במילה עם דבריה של ק.ס (התגובה הראשונה שקיבלת)-כן, גם כאמא. אם הייתי יכולה הייתי הולכת כל יום עם הבן שלי לגן יושבת שם ומשגיחה עליו שניה שניה דקה דקה שעה שעה. אני כן חושבת שצריך לדעת להרפות, אני כן חושבת שהאחריות על הלידה של ביתך היתה רק בידיים של ביתך ובעלה- הם שבחרו ללדת בבית, הם שבחרו ללדת עם אילנה, הם אלה שיכלו לבחור ללכת לבית החולים בכל רגע ורגע ובכל זאת הם לא (ולצערי, אני לא מאמינה שאילנה השתמשה באיומים על מנת להשאיר אותם אצלה-כמו שהיא אמרה את הכסף שלה על הלידה הזו היא כבר עשתה), אני לא חושבת שלסבא וסבתא יש בכלל מקום פיזית בתהליך הלידה של הנכד שלהם. כשלעצמי אני יודעת שאמא שלי, בהיותה טיפוס חרד ודאגן היתה בפרוש גורמת לי ללדת בכל דרך חוץ מהדרך שבה אני הייתי רוצה, אם היא היתה איתי בלידה היא הייתה הגורם הכי לא תומך. אולי גם את כזאת, אולי לכן בתך בקשה לא לערב אותך בתהליך הלידה, אולי היית צריכה לכבד את בקשתה ולא לרוץ לשם ולא לצלצל אלא לחכות. אני מתארת לעצמי שגם אני במצבך הייתי מטפסת על הקירות מדאגה וממתח. אבל זהו, בזה זה היה מסתכם. אני בטוחה שאלו הייתי נותנת לאמא שלי את האפשרות היא הייתה מותחת ביקורת כמעט על כל בחירה שעישיתי בחיים (למרות שלדעתי הם בחירות מצויינות ואני חיה איתם בשלום) אבל אמא הרי יודעת מה הכי טוב לילדים שלה- גם אם היא כזאת שבחיים לא התענינה בלידות בית, לא קראה על זה חומר, לא למדה את הנושא כפי שהבת שלה למדה ובחרה. אותה קללה שנירית שפירא מדברת עליה- "אמרתי לך"-זוכרת?! יש לך ילדה שבחרה בדרך מסויימת ואם יש לך השגות על הדרך- הטענות אליה ולא לאילנה. שאולי, כל חטאה היה שבשעת לחץ דיברה בטון לא יפה אלייך ואל בעלך הרופא. הבת לשך היא אדם בוגר, זו הייתה הבחירה שלה-כבדי אותה! אגב..כל מה שקרה אצל אילנה יכל גם לקרות אחד לאחד בבית חולים, חשבת על זה? מה בדיוק הפריע לך העובדה שהיא בחרה ללדת בבית? העובדה שהיא לא הלכה לבית חולים? או שבאמת העובדה שאילנה דיברה אלייך לא יפה? ושוב, אני מתנצלת, לא התכוונתי לפגוע.
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|