26/5/2004 20:57
|
במבי
|
מאת:
|
בדרך כלל אני בנאדם של עקרונות...
|
כותרת:
|
ואם כך - אז בטח שאני אמורה להתחבר למה שכתבו עננת וד.פ. ודנה ולירון ודניאלה ועוד כמה. אבל, במקרה הזה, הרגש מנצח אצלי. זה בכלל לא שאלה של מי צודק ומי הטובים והרעים, זה פשוט סיפור אנושי. וכמו תמיד בסיפורים אנושיים - הדברים מורכבים. אני מרגישה אמפתיה רבה להורים, בלי קשר לאמפתיה ולמחשבה שאילנה עשתה את שהיה עליה לעשות (אולי בצורה עדינה יותר). וכמובן - חסר כאן החלק החשוב בפאזל - בני הזוג ואיך הם מרגישים כלפי הסיפור. עפרה
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|