26/5/2004 23:01
|
דניאלה
|
מאת:
|
ליאתיתי
|
כותרת:
|
אני לא פוסלת את האפשרות שאילנה נהגה בחוסר רגישות. מצד שני, את לא יודעת מה נאמר לה ע"י הזוג ששכר את שירותיה, ואולי מה שנאמר בשילוב אופן הפניה אליה גרם לה לחשוב שנסיון לשוחח עמם באמת יהיה מיותר. יכול להיות שהיא היתה מצליחה להרגיע אותם, ויכול להיות שהיה עליה לנסות מתוך נחמדות ואנושיות גם אם היתה נגררת בעקבות כך לוויכוח עקר כלשהו, אבל זה מינורי בעיני, כי אני סבורה שעיקר האחריות להסברים ולעדכונים חלה על היולדת ובן זוגה, ואם הם מרגישים שאינם מעוניינים להסביר ולעדכן, זו החלטה שאילנה צריכה לכבד. אם הורי בני-הזוג החליטו לא לכבד את ההחלטה הזו ולהגיע בכוחות עצמם, הם צריכים לצאת בתוצאות.
אני לא מקנאה באף אחד מההורים הללו והדבר האחרון שהייתי רוצה זה להיות במקומם, נטרפת מדאגה, אולם האחריות כאן היא לא של אילנה. זה מזכיר לי קצת זוג שבו נניח שהבעל בוגד באשתו והיא רצה לאיים ולצעוק על האשה עמה הוא בגד. למה? זה הוא שבגד בה, הרי! כמובן שההקבלה לא ממש מדויקת, אבל את מבינה את הכוונה - הדין-ודברים של אמו של בן הזוג צריך להיות עם בנה ועם כלתה, ולא עם המיילדת שהיתה אנטיפטית אליהם כשהם באו לבקר. זה לא שאילנה החזיקה אותם שם בניגוד לרצונה. זה לא שהם רצו שההורים ייכנסו ואילנה מנעה זאת מהם.
שימי לב שבשום מקום החמות לא מספרת שכלתה מתחרטת על התהליך, חשה כאילו אילנה כלאה אותה או הפעילה עליה איזשהו לחץ רגשי כדי שתמשיך את הלידה בבית ולא תלך לבי"ח (כמובן שלאילנה אין גם שום אינטרס למשוך לידה שנתקעה אצלה בבית סתם). לי נראה שהזוג בחר להתנתק בצורה מודעת לחלוטין, אולי דווקא מהיכרות עם ההורים משני הצדדים.
שוב, אינני רוצה שישתמע מדברי שאני מזלזלת בתחושות הקשות של ההורים ובגיהנום שהם חשו שחוו, אבל לא אילנה היא זו ש"העבירה" אותם דרך מדורי הגיהנום הללו.
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|