27/5/2004 20:56
|
סבתא
|
מאת:
|
אילנה יקרה,
|
כותרת:
|
בפניה שלך לסבתא כתבת כל כך יפה, הושתת לה יד לשלום ולצערי לא זכית לתגובה הולמת מאימא . אני לא מכירה אותך אישית, אבל מדפי פורום את מצטיירת לי כי אישה רגישה ,נבונה ובעלת ידע ומקצוענות רב ביותר. וכמו שהגר כתבה : " מקווה שתצאי מחוזקת מהסיפור ותדעי לתייק את הדברים במקומם הנכון לטובתך ולטובת כל מי שרוצה לידת בית. "
ולסבתא – שנולדה רק ליפני חודש. אני רוצה לספר לך קצת על עצמי. עברתי דרך ארוכה בללמוד להיות אימא לבת בוגרת שהיא בעצמה כבר אימא. הדרך הזאת לא תמיד הייתה חלקה וקלה. לפעמים אני מאוכזבת מעצמי ,כי קשה לי מאוד לא להרגיש רכושנות כלפי בנות שלי ולחשוב שאני יודעת יותר טוב מה טוב בשבילהן. אני מאוד אוהבת את הבנות שלי אבל היום אני יודעת שיש מצבים שעדיף להן בלעדי.אחד מהמצבים אלו זה לידה. אני לא מסוגלת ליראות בנות שלי סובלות וכואבות. זה מעמיד אותי במצב שאני לא מתפקדת בו טוב ומקשה עוד יותר לדעת שאני הופכת להיות מתרד. גם בת שלי נתנה לי להבין שהיא מעדיפה בחדר לידה רק את בעלה. הבנתי וכבדתי את זה.
גם היום לפעמים אני תופסת את עצמי במחשבה – האם בת שלי מטפלת טוב בנכדים *שלי* כאשר הם חולים, האם היא יודעת לתת תרופות בכמות נדרשת..... ומיד אבל מיד יש לי את התשובה - היא אימא שלהם ואף אחד, חוץ מאבא שלהם ,לא אוהבת אותם יותר ולא מכירה אותם יותר ויודעת לספק טוב יותר את כל הצרכים שלהם. אני מאוד אוהבת ומכבדת את ילדים שלי ו... מרפה יותר ויותר. לא קל אבל הגמול הוא אדיר – הן חברות הכי טובות שלי. וכמו בין חברות אין לי שום אמביציות לשנות אותן ולהתערב בחיים שלהן יותר ממה שהן מאפשרות לי. אני מאושרת שהן חלק מהחיים שלי. אימא יקרה- מאחלת לך לימוד קל והרבה אושר עם הילדים ונכדים.
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|