30/5/2004 00:00
|
קארן
|
מאת:
|
סבתא מתרגשת
|
כותרת:
|
אני עוקבת סמויה זה זמן מה.בעצם מהרגע שביתי,הפעילה כל כך באתר זה ,הודיעה לי על כוונותיהם,שלה ושל בעלה ללדת בבית את ילדם השני.היום אני מתחילה להתרגש באמת. היום דברנו על הגופיות הקטנטנות,הטיטולים הראשונים,כן עריסה לא עגלה. אנחנו בשבוע ה-36. אני אומרת אנחנו ולא הם.כי ביתי וחתני החליטו לשתף אותיבהחלטה וגם בקשו את נוכחותי במקום. אולי לעזור עם הבן הבכור,לא יודעת. בהתחלה נבהלתי ,הרי הייתי בלידות שלי והן לא היו קלות.אבל התחלתי לקרוא,לא ידעת,נכון?שאלתי חברות, קראתי מאמרים.אני מתרגשת,מחכה ומתפללת שהכל יעבור בשלום. אני דבקה בהחלטה שלי מהיום שיצאת מהבית,ילדתי, הלכת לצבא,התחתנת עם אישך היקר לי כבן,את אחראית על ההחלטות שתקחי בחיים. אני תמיד אהיה שם בשבילך.אני מקווה שבחרתם במיילדת המתאימה.אני אהיה שם ואחזיק אצבעות.תודה ששתפתם אותי ולא השארתם אותי בחוץ. אוהבת .אמא.וסבתא של איתי.
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|