31/5/2004 22:08
|
Tamara
|
מאת:
|
תמי יקרה
|
כותרת:
|
מזל טוב גדול, כיף היה לקרוא את הסיפור שלך (לא יכולתי להפסיק למרות שנכנסתי לסיבוב קצר לפורום). נגעת לי מאד בלב בתאור שלך את "רגעי הפרדה האחרונים ממיה, שאת יודעת שלא תהיי יותר שלה נטו".... והבאת אותי ישר לאותם רגעים עם מאי שלי, חיבוק אחרון בבוקר לפני הגן, אני עם צירים כואבים, נשענת עליה, בשבילה זהו הבוקר החמישי בגן החדש ובשבילי זהו רגע הפרידה מהאמהות הבלעדית והיא לא יודעת את זה בתמימות שלה...ואני מחבקת חזק חזק והדמעות חונקות חונקות... .... ומאז האמהות התחלקה לי לשניים... וזה לא אותו הדבר. מתנחמת בעובדה שהייתי רק שלה 3 שנים... מאחלת לך שתמצאי את דרכך בין השניים בקלות ובאלגנטיות...
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|