|
6/6/2004 20:53
|
לירון
|
מאת:
|
|
מיכלי- אני לא חושבת שאת רואה את הדברים באותה נק' מבט
|
כותרת:
|
את היית שם- ואת יכולה לבחור מה לקחת ומה לא לקחת מהדת- וכן, יש שם דברים נהדרים. ההכנסה לדת כשהיא לא באה מתוך חיפוש של כן ולא של עצמך בלבד, אלא באה מתוך חוגי בית, הטפות ושטיפות מוח (ואת יודעת מה זה שטיפת מוח....) ועובדה הקיימת היא ההסתרה (הרי משהו שהוא בגדר 'נורמלי' או 'מתון' לא היה נעשה בסוד ושקר) זה כבר סיפור אחר שחייבים לבדוק למה ואיך הוא קרה. הרבה אנשים מחפשים את עצמם בדת מתוך בילבול וחוסר מציאת ה'אני' שלי- זה בערך כמו לברוח לסמים- חיפוש תשובות לדברים גדולים ממך. את צריכה להבין למה הוא מחפש את עצמו. איפה לא טוב לו. בן אדם שטוב לו לא הולך ומחפש תשובות ליקום. עבודה? משפחה? אולי כל הנושא של הילדה הפחיד אותו? יש לו תחביבים? ספורט? מוזיקה? את חייבת לבוא אליו ולהבין איך הוא יכול למלא את החור הזה שהוא מנסה למלא כרגע.
אני ממש מקווה שזה לא יהיה קיצוני. בן דוד שלי היה בחוגי בית, ההורים שלו 'תפסו' את זה בזמן, וכיום הוא רק שומר שבת (חוץ אם יש משחק כדורגל ממש ממש ממש חשוב....)- אז זה לא הפך את כל הבית , זה לא ממש שינה להם את כל החיים- ולו טוב. וככה זה נשאר.... אבל שוב זה הכל ענין של פרופורציה.
בהצלחה
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|