כשהטוסיק כבר בוער, לרוב כבר מאוחר למרוח ולאוורר, וצריך שרופא/ה ת/יעיף מבט כדי לשלול התפתחות פטרייה או דלקת שדורשים טיפול במרשם. בינתיים, עד שהרופא יגיע, אפשר לנסות דזיטין, שאצלינו בד"כ גומר על כל אדמומיות, וגם אמבטיות מרגיעות, ואולי יוגורט (כמו על כויית שמש.) סוד המניעה הוא, כמובן, באוורור, ולדעתי רבע שעה ביום זה ממש לא מספיק. טוסיק של תינוק לא נועד לבלות 24 שעות ביממה (23 וחצי, אם נניח חצי שעה אמבטייה יומית) בתוך חיתול חד פעמי גדוש כימיקלים. ביחוד לא בימים חמים, שאז נוספת גם הזיעה הטבעית לחגיגת הנוזלים שם למטה, ובטח לא כשרוב היום הינוקא מונח בסל-קל. אנחנו הצטיידנו ביריעה גדולה של בד, שטופל מצידו האחד כך שהוא בלתי עביר לנוזלים, ומצדו האחר הוא רך ונעים כמו פלנל. את היריעה הזו פורסים על השטיח, או על ריפוד שמניחים על הרצפה, או אפילו בתוך מיטת התינוק, ומניחים לתינוק לשהות עליה, ערום, כמה שרק אפשר, אבל לפחות שעה ביום (או עד שהוא מרטיב...) עיתוי טוב הוא לפני האמבטיה, שאז פשוט רוחצים הכל טוב טוב מתחת למים זורמים. ביום שיודעים מראש שלא יתאפשר לאוורר, מורחים אחרי כל ניקוי ולפני כל חיתול משחה מונעת, רצוי על בסיס טבעי, וכן נמנעים ממגבונים ככל האפשר. ...וזוכרים, שכשהתינוק מתחיל להיות נייד, בד"כ בא הקץ על הטוסיק האדום!
וכמובן, לא נסיים בלי הפנייה לאתר של ד"ר סירס, שם, בנתיב http://www.askdrsears.com/html/8/t081400.asp, תוכלו למצוא כל מה שרציתם ולא רציתם לדעת על "תפרחת חיתולים", ובפרט, תיאור של סוגי תפרחות קיצוניות, מסוג הדברים שכדאי לדעת להגיד לרופא בטלפון. שלא נדע ושלא נצטרך.
|
תוכן התגובה:
|