אני מאמינה שלא חייבת לבוא נפילה. ואני מדברת מנסיון - אחרי 3 לידות ובלי אף נפילה.
אני חושבת שזה מאוד תלוי איך את מקבלת את הדברים שבאים עלייך - אני לא אומרת שמעולם לא היה לי קשה, שמעולם לא היו לי רגעים של בכי או תסכול. אני אומרת שקיבלתי אותם ככאלה, כרגעים, כבעיה רגעית מתוך ידיעה שזה יעבור.
זה לא אומר שאין מקום לכל הנשים שמתקשות, ויש להן נפילות. זה הרי כל כך לא פשוט ללדת ולהתמודד עם כל הבלאגן של אחרי, עם מערבולת הרגשות, וההורמונים והלחצים של כל העולם, והאחריות, והזוגיות המשתנה, והגוף המשתנה, הנשירה, וההנקה, התינוק שבוכה ודורש וצריך וזקוק..ואיפה אני? וכן הלאה..אבל כל מה שאני אומרת זה שלא חובה, זה לא הכרחי שזה יקרה. אין לי נוסחא לאיך זה קורה או איך לו. אני רק רוצה לציין שכשטוב לך אין טעם לדאוג מהבאות..אין טעם לפחד מהבלתי נודע ולדאוג למה אין לך נפילות? האם זה נורמלי שטוב לי? אז טוב לך, אז את מתגברת על משברונים קטנים כי יש לך מערכת תמיכה מספיק טובה, או מקורות פנימיים לעזור לך - נהדר. תהני מזה - בלי לדאוג למה שאולי יקרה או לא..
ומזל טוב!
|
תוכן התגובה:
|
