|
26/7/2004 01:26
|
אפרת של אוריאל
|
מאת:
|
|
נשמע ממש כמו אצלינו...
|
כותרת:
|
אוריאל כבר בן שנה ושלושה חודשים, ובערך בגיל שנה החלטתי להפסיק להניק בלילות כי הייתי פשוט הרוסה מעייפות. זה לא עבד... אבל פתאום הוא הפסיק להתעורר כל כך הרבה ולפעמים גם הסתפק במים וחזר לישון לבד. הוא גם ישן איתנו ונמצא איתי כל היום. בקיצור, נתונים דומים לשלכם. אם יש לילות בהם הוא מתעורר הרבה (שיניים, מחלה או סתם חוסר שקט) לפעמים אני "נשברת" ומניקה אותו כדי שיחזור לישון מהר. אני לא יודעת אם זה נכון או לא, אני מרגישה שאם אני פתאום מניקה בלילה אח"כ לוקח לו כמה ימים טובים להפסיק להתעורר ולבקש ציצי. אין לי פתרונות קסם, רק רציתי להביע הזדהות ולומר שזה משתפר עם הזמן. מה שלפעמים עובד אצלנו הוא שאבא ישן לידו ומלטף אותו כשהוא קם ונותן לו מים. אבל אם הוא מתעקש לטפס ולמצוא את אמא והציצי אז אין מה לעשות. לא קל, אני מבינה את העייפות של אשתך. מקווה שיהיו לכם לילות שקטים ונעימים אפרת נ.ב. אם הוא מתעורר פעמיים-שלוש רצוף אני נותנת לו בקבוק עם "פורמולה" שאני הרכבתי (לא רוצה לתת תמ"ל) - שבולת שועל טחונה עם חלב אורז, שקדיה/טחינה כלשהי + מים. זה בד"כ מרדים אותו עד הבוקר, ואני מפרשת את זה כרעב.
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|