ילד בגיל 3 ומעלה כבר מבין, ויכול להביע את עצמו ואין סיבה שינשוך.
גם בני ננשך באצבע ע"י ילד בן 3 וחצי, והתפתח לו זיהום (זה היה ממש מלחיץ איך שהאצבע נראתה)ונאלץ לקבל אנטיביוטיקה. בני ננשך מס' פעמים ע"י אותו ילד. אני יודעת שגם בני מציק לפעמים מקניט ולפעמים דוחף, אבל אין שום סיבה שהוא יחזור עם נשיכות פעמיים בשבוע.
אז פשוט "ישבתי על הגננת" (שהיא מאוד צעירה, ועם נסיון מועט) וגם על בעלת הגן, לא צעקתי אבל אמרתי לה שזה לא יתכן שבני יחזור עם נשיכות בתדירות כזאת. הבאתי להם גם איזשהו דף שקיבלתי בעבר ממעון ויצו לגבי נשיכות, (למרות שדף זה יותר מתאים להבין נשיכות של קטנים) ומאז אותה שיחה הנשיכות הפסיקו.
כיצד הגננת בדיוק התנהגה אינני יודעת, אבל אני מניחה שהמסר שלה מאז לילד הנושך היה עוד יותר חד-משמעי שכך לא מתנהגים. ויתכן גם עונש , אצלינו כשילד לא היה מתנהג יפה (כולל בני) היו מכניסים אותו לגן או מושיבים אותו בשולחן לבד כ-5 דקות, שיחשוב על מה שעשה.
הכתובת שלנו ההורים זה הגננת והמטפלות. הן מדברות עם הילד ועם הוריו . כך שהילד הנושך צריך לקבל מסר מכמה כיוונים.
|
תוכן התגובה:
|