אנחנו לא בדיוק עובדים בשיטת הלוחשת, אבל בקוים כלליים דומה. הבן שלנו בן שלושה חודשים, ובהתחלה (כשגם היו גזים) הרדמנו אותו על הציצי, במנשא, בקפיצות על הבלון, ומה לא.... משלב מסוים התחלנו להפסיק עם זה. הרעיון הכללי הוא שמרגיעים את התינוק על הידיים (מחבקים ומה שעוזר אצלו. אנחנו אומרים ששש.. ששש.. ששש..., שמים מוצץ בזה ומלטפים את הלחי, אבל כל אחד עם מה שעובד אצלו - כל עוד זה לא עגלות, ציצים וכדו'), כאשר הוא נרגע (אבל לא נרדם) מעבירים בעדינות למיטה, ומשתדלים להרגיע במיטה (אצלנו עוזר ששמים עליו ידיים שמונעות ממנו להשתולל - הוא עוד בשלב הזה שזה מבהיל אותו). אם במיטה הוא פורץ בבכי תמרורים שלא ניתן להרגיע, שוב מרימים וחוזר חלילה. אני לא יכולה לאמר שהוא למד להירדם לבד, למרות שיש מקרים שהוא בסוף רגוע וער במיטה ואנחנו יוצאים והוא נרדם לבד, אבל זה לא הכלל. יחד עם זאת, זמן ההרדמה שלו התקצר בדרך כלל (עם דגש על בדרך כלל). בכל מקרה זה לא רק ציצי ולא רק אמא, ואנחנו מקוים שבסופו של דבר הוא ילמד כך להירדם לבד.
מה שעוד חשוב זה ליצור את ההפרדה בין האוכל לשינה. יתכן גם שיהיה קל יותר אם הוא לא ישן אצלכם בחדר וישמע אתכם בלילה.
הבעיה אצלנו שבמשך היום אחרי שהוא נרדם, הוא ישן גג שלושת רבעי שעה, אבל זה כבר עניין אחר.....
בנוסף לספר המצוין שלה, יש גם אתר babywhisperer.com שבmessage boards בו יש בקטע על שינה ראיון איתה שמפרט את שיטת ההרם הורד ( Pu/pd).לדעתי זו שיטה טובה, שכן לא משאירים בה תינוק בוכה לבד, ויחד עם זאת לא ממשיכים עם שיטות הרדמה בלתי אפשרויות. יחד עם זאת, זה לא קל והלוחשת מדגישה מה שנכון לדעתי - לא להתחיל עם זה אם לא נחושים לא לוותר ולחזור לאמצעי ההרדמה הישנים, שכן אחרת סתם גורמים לתינוק לבכות לחינם.
|
תוכן התגובה:
|
