אפילו לא סתם. ואפילו לא בצחוק...(:
יקרה, אני מאמינה באמונה שלמה ומגובה ביותר (יעני לא נתון לערעור יותר בכלל) שהקשר הוא ישיר חד וחלק.
ממליצה לך מאוד לקרוא את הספר של ... אוף לעזאזל אני לא מאמינה, לא זוכרת כלום!! שרי אם את כאן.. לואיז היי אולי?.. גוף-נפש קוראים לו? לא יודעת, אני אברר לך ואשוב אם תרצי. היא ממש מפרטת שם כל סימפטום על מה הוא מראה נפשית. מפריחה ועד סרטן לא עלינו.
אני יכולה להעיד על עצמי, בתור אחת שמילדות או נערות סבלה מדלקות גרון קשות (אנגינה ועוד אחת ועוד אחת), ואני מדברת על לפחות אחת לחודש. כשהבנתי שבעצם יש דברים שאני לא אומרת ועוצרת אותם בגרון .. והתחלתי פשוט להגיד אותם במקום להעמיד פנים... לא זוכרת מתי היתה האנגינה האחרונה שלי. ואני מדברת איתך על שנים.
מה עוד? למשל צוואר תפוס. היה תפוס לי כרונית. זוועה. חשבתי שזה בגלל כמה תאונות שהתנגשו בי מאחור. מסתבר שזה היה בגלל כמה דברים "שישבו לי על העורף" - מבחינה נפשית. אחריות מסויימת וכלמיני. אחרי טיפול והכרות עם העניין, אני לא יכולה להגיד שהוא לא נתפס לגמרי, אבל אי אפשר להשוות בכלל.
והדוגמא האחרונה מבחינה כרונולוגית, שנורא מדהימה אותי היא בדיקת סיסי השליה שעברתי. הייתי כ"כ ממוטטת אחריה פיסית, זה היה פשוט לא יאומן. לא יכולתי למצמץ ממש מרוב עייפות ולאות. משהו חבל"זי ללא צל של ספק. ובתכל'ס - למה שזה יעייף אותי ככה אם לא מסיבה נפשית (סיבה פיסית לא ראיתי בכלל. נפשית ראיתי בהחלט)?
בקיצור יקרה, יש קשר, ושווה מאוד לשאוף להיות בנד'ם בריא בנפשו כדי להיות בריא בגופו. וגם להיפך. למשל להשאיר בבטן ולא לדבר, ולא לכעוס, ולא להיות אמיתי - זה לדעתי משהו שאוכל את הבפנים שלנו, ושלא נדע!
אז במקום לפחד, ממליצה לך מאוד לעשות. כי בשביל מה אנחנו פה אם לא בשביל ללמוד ולעשות אותנו יותר ויותר טובים לנו?
ליאתיתי.
|
תוכן התגובה:
|
