21/10/2004 08:18
|
עדי כספי
|
מאת:
|
לנורית
|
כותרת:
|
נראה לי שאת יכולה להעביר את הסיפור-בתקווה שזה יעזור למישהי למרות שאני סקפטית... אם את רוצה את השם שלה-תכתבי לי מה המייל שלך ואני אשלח לך וחוץ מזה יש עוד פרטים בעניין היחס שלה שאני נזכרת בהם עכשיו - כמו שאחרי הלידה היא פתאום הזריקה לי משהו בלי להגיד לי ורק כשקיבלתי את מכתב השחרור הבנתי שזה היה פיטוצין לכיווץ של הרחם(כאילו לא הייתי מלאה באוקסיטוצין)אבל באותו רגע הייתי שקועה בנגה ולא היה לי בכלל ראש לשאול מה היא עושה וזה היה מהיר מכדי שאבין מה היה שם... ולא נתתי לזה יותר מדי להעיב על שמחת החיים החדשים ורק עכשיו אני קולטת כמה זה כנראה כן קשה לי. ואני בתחושה טובה על הכוחות שלי ועל המשפחה שלנו שאנחנו טווים עכשיו את קוריה ולצד זה יש גם את התחושה היותר קשה אבל זה לא ממש שייך אלי אלה למיילדות שם . תודה, עדי
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|