אני מצטרפת לדעתה של פומיקי, לגבי מתן מקום לגוף ולתהליכים החדשים. כל אחד עובר תקופה משל עצמו.ייתכן שבן זוגך מפנה לך את המקום, ו"נותן לך זמן" מתוך דאגה וכנות אמיתית. את כולך בתוך האמהות, העשייה, ההתמודדות. ייתכן שההפסקה הזאת מגיעה ממקומות נוספים. של מה שעושה לו האמהות שלך, לא ברור. ולגבייך - ייתכן שבמודבר בתפיסת הגוף/הנשיות או השד יודע מה. את ודאי יכולה לתת כמה תשובות בנושא. מה שאני בעצם מתכוונת להגיד הוא, שההפסקה הזו יכולה להגיע מהמון סיבות והמון מקומות גלויים וחבויים. מה שחשוב בעיני הוא לא להתעלם. יש משהו בהסכמה המשותפת הזו שבשתיקה, שיוצר מציאות שהולכת ותופסת מקום ונפח. בהתחלה זה קרוב ללידה, וזה לגיטימי. אחכ, זה איכשהו עובר, ואוטוטו זה מתחיל לעמוד כחיץ. כי סקס זה אינטימיות ואינטמיות היא עוד מימד לעומק של קשר. והיא אקט טבעי וחיוני בתוך מערכת יחסים. ולהעדר סקס יכולות להיות המון השלכות ומשמעויות. דימוי עצמי. תפיסת הזוגיות. עומק האינטמיות האחרת. אני ממליצה פשוט לנסות לחזור למסלול (כן. יוזמה). במידה ולא צלח, פשוט לדבר על זה. שממת סקס יכולה להפוך בשלב מאוחר להיות מפלצת אמיתית.
|
תוכן התגובה:
|