|
20/12/2004 14:15
|
מירי2
|
מאת:
|
|
שירין - לגבי ישראל והגיטרה
|
כותרת:
|
אנחנו לקוחות קבועים ומרוצים. מעניין אותי לדעת איפה הייתן, כי אולי זה העניין. אצלנו בהופעות אין המון ילדים בדר"כ. לגבי ההלם של נגה - גם איתי ככה. ולמעשה הוא מגיב ככה לכל דבר חדש, קלטת ספר. מה שהוא מאוד אוהב זה את החזרה על דברים. הוא התחיל להשתתף בישראל אחרי שלמד את סדר הדברים (היום הוא יודע בדיוק איזה שיר בא אחרי איזה, אבל אני לא בטוחה שזה משהו להתגאות בו). גם כשהוא רואה קלטת וידאו חדשה, בכמה פעמים הראשונות הוא יושב מולה כאילו בהלם, אבל למדתי שלמעשה הוא מקשיב קשב רב, ואח"כ כשהוא יודע לשיר את השירים הוא נורא מבסוט.
לגבי הפעלות לילדים - מלבד ישראל אני לא מצאתי משהו אחר שהתאים יותר לגיל שלכם. רוב הדברים היו תמיד בקצב מהיר מדי בשבילו, ועד שהבין מה צריכים לעשות כבר היו עוברים הלאה. וכן, אני מבינה את השאלה שלך על צורת התקשורת. גם אני הרגשתי שהמעברים החדים והמהירים הם רמת גירוי יותר מדי גבוהה בשבילו. היום זה כבר אחרת.
שיהיה לכם רק כיף, ואת בטח יודעת שממש לא חייבים חוגים.
מירי
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|