לילה, אינני אשת בשורות....לצערי אצלנו בגיל המופלג של שנה ותשע טרם הצלחנו להכנס לרוטינה של צחצוח ממשי. ליבי מוכנה קצת לשחק בפה לבד עם המברשת כשעליה משחה, ומדי פעם ברגע נדיר של רצון טוב מרשה לי לצחצח לה בצורה יותר יעילה. חוץ מפעמים ספורות אלה - נאדה. כל נסיון לעשות משהו נגד רצונה נתקל מיד בצרחות היסטריות, ואני יש לי לב חלש....כל כמה שקראתי שזה כמו ישיבה בכיסא בטיחות ואין ברירה וכו' וחייבים ואין וויתורים...לא מצליחה. הדרך היחידה לעשות לה את זה "כמו שצריך" מזכירה מאד את שיטת ההאכלה שפירטתי בדיון המקושר ב -OT לעיל. וזה בינתיים לא בא בחשבון...
אני מתנחמת בינתיים בעובדה שהצלחתי ללמד אותה לשטוף את הפה במים ולירוק אותם, וגם נותנת לה לשתות מים אחרי האוכל/לפני השינה. כתבו פה בעבר שגבינה צהובה ותפוחים טריים הם בעלי תכונה של הורדת רמת החומציות בפה ולכן אם לא מצחצחים שיניים ולפחות אוכלים זה או זה כדבר אחרון, זה פחות נזק פוטנציאלי. גם את זה אני מצליחה לפעמים.
בכל מקרה גם אני אשמח לקבל טיפים או מילות שירים (ומנגינות!) שעוזרות למישהו עם שכנוע לצחצוח.
וסתם שאלת תם- למה לתת לילדים שוקו?
|
תוכן התגובה:
|