אני חייבת לספר שהלילה פשוט לא ישנתי קמתי כל 10 דקות, לשתות, לעשות פיפי, כל הזמן רצו לי בראש מחשבות שליליות, ואני אדם אופטימי באופן כללי. גם הריון ראשון עבר בלי יותר מידי דאגות, פחדים, ןעכשיו יותר מידי מידע, יותר מידי בדיקות, יותר מידי אמונות טפלות, חלומות, חששות, פחדים שממש אני לא מכירה את עצמי. כל הזמן דיברנו על 3 ילדים, הבוקר קמתי ואמרתי לבעלי, אני מסתפקת במועט, שתצא בריאה ושלמה, עם גוף ונפש בריאים ואני לא צריכה יותר שום דבר, אני לא אעמוד כבר בילד שלישי. אבל אומרים שנוטים לשכוח מהר מאד,כמו את ארוע הלידה שהוא כביכול טראומה, שוכחים ומהר מאד רוצים עוד ילד. שיעבור בשלום לכולנו, וכמו שהצליחו להרגיע אותי כאן בעבר, אני אנסה להשתמש בזה כלפיך כי לי לפחות לכמה ימים זה עזר. אמרו לי "אין לך מה לדאוג כי העובר כבר נוצר, אין מה לעשות ודאגה לא תשנה שום דבר". אז תחזיקי מעמד ותרגישי טוב. את השבועות הקשים כבר עברת, עכשיו מחכה לך תקופה הרבה יותר טובה פיזית לפחות. המשך הריון קל אופירה
|
תוכן התגובה:
|