5/1/2005 13:03
|
שירין
|
מאת:
|
וואו, לוליק!
|
כותרת:
|
איזה יופי של סיפור. גם אני דמעתי שם בסוף, כשדמיינתי אותך יושבת עם הקטנה ליד המיטה של הבכור... אני מאוד מזדהה עם מה שכתבת לגבי הצירוף "לידה מעצימה" - גם אני הבנתי לראשונה איך אפשר להצמיד את שם-התואר הזה ללידה רק אחרי הלידה שלי, למרות שזו הייתה הרבה פחות דרמטית משלך. מאחלת לכולכם הרבה אושר ונחת, ושההמשך יהיה יותר משעמם!
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|