נכון , צודקת יש בנות שובבות ויש בנים רגועים, ודווקא לא מזמן כשהיינו בחוג אז אחת האמהות אמרה על הבת שלה (באמת ילדה שובבה מאד) שהיא ב"טעות נולדה בת הייתה צריכה להוולד בן".
אז מה שרציתי להגיד שיש סטריוטיפים שאין מנוס מלעשות הכללות, ואם מישהו הוא שובב (אבל מאד) אז אומרים עליו שהוא בן טיפוסי.
עידו הוא ילד -בן לפי ההגדרות האלה, אבל אני מתארת לעצמי שכשתגיע אחותו לא תיהיה לו ברירה והוא יכנס לשגרה חדשה, גם ככל שהוא יגדל הוא ידע שיש דברים שמותר ואסור "להשתובב" איתם (כמובן עם המון סבלנות לימוד והתמדה).
אז במקרה שלו דווקא עם גדולים הוא משחק יפה אבל עם הקטנים הוא "חזק על חלשים" , כשגדולים ממנו הוא ממש חנפן ומתנהג יפה אבל לגילו ולקטנים ממנו הוא מכסח.
נכון זה לא המקום להכניס אותנו ל"משפחה בעייתית" ותודה שאת מפרגנת, אבל ללא ספק דרושה כאן עבודה קשה יותר.
ובקשר לספר של ג'ודי דאן "מילד אחד לשניים".
אשמח לשמוע עיקרי דברים.
חייבת לרוץ לגן,תודה על הכל
אופירה
|
תוכן התגובה:
|
