|
3/1/2002 08:42
|
ענת מפ"ח
|
מאת:
|
|
תודה!!!
|
כותרת:
|
לאור הבוקר הגשום והנפלא הצטללו גם מחשבותי ואני מאמצת בחום את המלצותיכן ושבה למסלול אופטימי. כמו שאמרת רותי, עומדים בפנינו אתגרים ולא קשיים!
לפי שעה אנחנו ממשיכים בגישת הלידה הטבעית. הרופא הסביר לי שאמנם אצל רוב הנשים ממליצים על קיסרי רק כשיש הערכת משקל של 4.5 ומעלה, אבל במקרה של סכרצת הריון הגבול העליון הוא 4 ק"ג (כך גם הגישה בבי"ח "מאיר"). זאת, כיוון שאם התינוק גדול בגלל הסכרת (מאקרוסומי), הוא יהיה רחב במיוחד בכתפיים ביחס לתינוק אחר באותו המשקל.
אני מנסה להסתכל על הצדדים החיוביים. הערכת המשקל שנעשתה בשבוע 34 הראתה שהעובר באחוזון 50-60 וצפוי להיוולד במשקל 3,300-3,500, כך שעם קצת מזל הדיאטה הרצחנית שלי תועיל והערכת המשקל לא תשתנה. הסוכרת מאד מאוזנת (קשה לי להאמין בעצמי, אבל כבר חודש וחצי שלא נגעתי בעוגות, גלידות, שוקולד וכל הדברים הטובים ואני שומרת באדיקות על התפריט שנתנה לי הדיאטנית), כך שאני מקווה שב"מאיר" יסכימו להתעלם ממנה בשיקולי הקבלה לחדרי הלידה הטבעית.
נשאר עניין המצג וכאן עודדתן אותי מאד! אני מתכוונת לחקור לעומק את הנושא ולנסות את השיטות השונות, כולל, אם צריך, היפוך חיצוני אצל ד"ר קנטי (יש לי רתיעה ממחטים סיניות...). אם לא ילך, בהחלט אשקול לידת עכוז ואגינלית. דווקא כאן הרופא שלי לא מתנגד. הוא בעצמו מוכן לקבל לידת עכוז (מיילד בלניאדו) ומצר על כך שהסטאז'רים של היום פשוט לא לומדים להתמודד עם המצג הזה. הוא רק מזהיר שהצירוף הפוטנציאלי של תינוק לא קטן, לידה ראשונה ומצג עכוז הוא לא קל בכלל ללידה ואגינלי ועלולה להיות מה שהוא הגדיר "הרואיקה" שנצטרך להחליט אם אנחנו מעוניינים בה.
עוד חזון למועד, אכן יש עדיין עוד 4 שבועות פוטנציאליים והכל יכול לקרות.
מבטיחה לעדכן בחדשות ובהחלטות.
שוב תודה!
ענת
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|
